הידיעה והבחירה

הרמב"ם בהלכות תשובה מקשה, שכיון שהאלוקים יודע מראש את כל מה שעתיד להתרחש, וכל מה שהאדם עתיד לעשות, א"כ כיצד ישנה אפשרות של בחירה חופשית, והרי כבר ידוע מראש אם ייעשה טוב או להיפך. וכתב הרמב"ם שאלו מהדברים יש קושי ליצורים גשמיים להבין.

ומבארים בעלי המוסר את סיבת הקושי של ההבנה בזה, שבאמת הסיבה שידיעת ה' לא מעכבת את הבחירה היא, משום שידיעת ה' על העתידות נובע מכך שהאלוקים נמצא מחוץ למימד של "זמן", אצלו אין עבר ואין הווה ואין עתיד, וממילא אין ידיעה על "העתיד", מציאות העתידית אינה קיימת ב"הווה". והמגבלה שלנו להבין מושג זה לאשורו, היא מפני שכל המושג של זמן הוא ענין גשמי, ובעלי שכל גשמי לא יכולים להבין מימד רוחני (וכמו שאנחנו לא יכולים להבין מה זה "נשמה", כי כל מה שנדמיין סוף סוף יהיה "גשמי" כיון שהמוח שלנו גשמי ולא נתפס אצלו כלל המימד הרוחני), ולכן גם אנחנו לא יכולים להבין מהי המציאות של מימד בלי מושג של זמן, ומכאן הסיבה שמתעוררת אצלנו השאלה על הסתירה בין ידיעת האלוקים של העתיד לבחירה החופשית.