רבי משה חלאווה

רבי משה (ב"ר דוד מקנגי) חלאווה המכונה מהר"ם חלאווה היה רב ופוסק בספרד בתקופת הראשונים.

חי בברצלונה שבספרד בערך בין השנים ה' אלפים נ'-ק"ל (1290-1370). בצעירותו למד אצל הרשב"א, ומאוחר יותר למד עם בנו ר' יהודה, שהיה ממלא מקום אביו כרבה של ברצלונה. כמו כן, למד מפי הר"ן ורבנו פרץ הכהן מברצלונה. היה בקשרי ידידות עם הריב"ש והתכתב עמו. שלושים וחמש שנה היה רב בטרטושה שבספרד, וסרב להתפרנס מהרבנות ולכן חי חיי עוני ודוחק (שו"ת ריב"ש חדשות יא).

במחלוקת בין רבי אושעיא ואבי מתייהו בן יונחן אודות הרבנות הכוללת במדינת צרפת, הכריע לטובת רבי אושעיא.

נשאל שאלות בהלכה מכל רחבי ספרד ומיורקה. אחדות מתשובתויו הובאו בשו"ת הריב"ש, אחרות הובאו ע"י כמה מגדולי האחרונים, אך לא נדפסו בצורה מסודרת עד דורנו. ספרו "שו"ת מהר"ם חלאוה יצא לאור לראשונה מכת"י בירושלים בשנת תשמ"ז (1987) בידי הרב משה הרשלר ובנו ר' חיים בן ציון. כתב גם חידושים על כל הש"ס, אבל לידינו הגיע רק פירושו המפורסם על מסכת פסחים. בנו ר' יהודה היה ת"ח חשוב, בעל הספר "אמרי שפר" על ספר בראשית.

תקופת חייו של רבי משה חלאווה על ציר הזמן