אשר יצר
|
|
ברכה זו נאמרת בברכות השחר ולאחר שעושה אדם את צרכיו.
מקורה
מקורה:בבלי ברכות ס, ב "ברוך אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חללים חללים גלוי וידוע לפני כסא כבודך אם יפתח אחד מהם או אם יסתם אחד מהם אי אפשר לעמוד לפניך מאי חתים אמר רב רופא חולים אמר שמואל קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי אלא רופא כל בשר רב ששת אמר מפליא לעשות א"ר פפא הלכך נמרינהו לתרוייהו רופא כל בשר ומפליא לעשות".
מהות הברכה
ישנה מחלוקת בין הפוסקים אם ברכה זו היא ברכת הודאה או ברכת הנהנין. נ"מ לגבי ברכה לאחר זמן מרובה. ערוך השולחן אורח חיים ו, א מסביר את מהותה: "ברכת אשר יצר משונה מכל הברכות דכל הברכות הם קצרות ומפורשות על הענין שעושים כמו בברכת הנהנין... וברכה זו ארוכה ועיקר הדינים שעליה מברכים לא הוזכרה כלל ... דאם נדמה זה לברכת הנהנין א"א דאף שיש הנאה לאדם בצאת מותרות ממנו מ"מ בכל ברכת הנהנין הברכה קודם המעשה... ומעשה זה הוי בהכרח... ולפיכך תיקנוה חז"ל על יצירתו של האדם שמתוכה מבואר ענין הנקיות בהסתר פנים שלא תהא מגונה וזהו טעם הטור והשו"ע שפירשו כונת ברכה זו מה שאין דרכם בכך שהרי לא פרשנים הם אלא משום שזה דנוגע לענין".
חשיבות הכוונה בברכה זו
כתב על כך בעל סדר היום: "ויברך ברכת אשר יצר ... ויברך אותה בכוונה, ויאמר מלה במלה כל עניניה, ויכון בחסד הגדול שהש"י עושה אם האדם, בכל שעה- שיוצא לנקביו שמקיא מה שאכל ויכול לעמוד באלמלא כן לא היה מספיק לו כל ממון שבעולם לרפואתו שיצא ממנו וסופו שמת ובטל מן העולם, והקב"ה עושה מכונות ומדורות וענינים בגופו של אדם להכניס הראוי להכניס ולהוציא הראוי להוציא לקלוט הסולת ולהוציא הפסולת ולהברות גופו שיהיה ראוי ומוכן לעבודתו כל ימיו, ואם האדם יהיה שלם בדעותיו ומכלכל דרכיו במשפט דבריו, לא יחלה כל ימיו ולא יצטרך לרופא ולא לרפואתו א"כ ודאי ראוי לברך בכוונה גמורה ובדעת שלמה לרופא כל בשר ומפליא לעשות".