רבי הלל ליכטנשטיין
|
רבי הלל ליכטנשטיין (המכונה ר' הלל קולומייער. לפעמים נכתב שמו בקיצור ר' הלל ל"ש) היה רבה של קולומיאה, ומגדולי פוסקי הונגריה.
תולדות חייו
נולד בוועטש שבמחוז פרשבורג בי"א בכסלו תקע"ה לרבי ברוך בנדיקט ליכטנשטיין, אב"ד בעיירה. למד במשך 5 שנים אצל החתם סופר. בשנת תקצ"ז התחתן, ולאחר נישואיו התיישב בגלנטא ועסק בתורה במשך 13 שנה. בשנת תר"י נבחר לכהן כרב במרגיטה. בהמשך נבחר לרב בקלויזנבורג, אולם ה"רב" הרפורמי של טרנסילבניה, אברהם פרידמן, סילקו מפני שלחם בניאולוגים, והוא התיישב מעט בגרוסוורדין, וחזר לכהן כרב במרגיטה בשנת תרי"ט, לאחר מאמצי שכנוע רבים של רבנים ועסקנים, לאחר שקהילת מרגיטה חשה "נעלבת" מכך שעזב אותם לטובת קהילה אחרת.
בתקופה זו החל להתקרב לרבי חיים מצאנז, והפך לחסיד נלהב. הוא אפילו החל לנהוג בגינונים מסוימים של אדמו"ר, וקביל "פדיונות" ו"פתקאות". חסידים רבים החלו לנהור אחריו (עוד בחיי ר' חיים מצאנז), עד שרבי מנחם מנדל מדעעש התלונן על כך בפני ר' חיים מצאנז.
בתרכ"ב העביר את הרבנות במרגיטה לרבי יהושע אהרן צבי ויינברגר (מהריא"ץ) שחמיו נפטר, ועבר לכהן ברבנות בסיקסו. בשנת תרכ"ח נבחר לכהן כרבה של קולומיאה שבגליציה, ומכן כמו "ר' הלל קולומייער". בשנת תרמ"ג יזם וארגן את כינוס "מחזיקי הדת" וכן "הקונגרס של האורטודקסיה". היה ידוע כנואם מבריק, ונאם רבות בעד חיזוק הדת. התנגד לשימוש בשפת המדינה, וכן להשתלבות החברה החרדית בתרבות המקומית.
במסגרת הנהגתו, פרץ סכסוך בינט לבין האדמו"ר מויז'ניץ, רבי מנחם מנדל הגר, בנוגע לשחיטה.
היה תומך נלהב בישוב ארץ ישראל, וכתב תשובות הלכתיות בענין זה, בהן תשובות לשלוש השבועות.
בתו נישאה לרבי עקיבה יוסף שלזינגר שעלה לא"י ורכש קרקעות על שם חמיו בפתח תקווה. קרקעות אלו נמסרו ע"י ר' הלל לאנשי כולל הונגריה בירושלים שמכרו אוצן בניגוד לרצונו, למרות מחאותיו הנמרצות של ר' עקיבה יוסף.
ספריו
- שו"ת בית הלל.
- שירי משכיל- ענייני מוסר בנוגע לפרנסה
- משכיל אל דל- ענייני מוסר
- אבקת רוכל- על פרשיות השבוע.
- עת לעשות- מוסר. ביידיש.
- מקרי דרדקי- על ספר בראשית.
- מראה הילדים