רב (אמורא)

רב הוא מגדולי האמוראים בבבל.

ביוגרפיה

שמו המלא הוא רבי אבא בר איבו . הקים את ישיבת סורא, אשר התקיימה לאורך תקופה ארוכה מאוד, כשמונה מאות שנה. היה חלוץ אמוראי בבל, השפיע רבות להקמת המרכז הרוחני בבבל.

מעמדו המיוחד

רב חי ב'תפר' שבין תקופת התנאים לבין תקופת האמוראים. במצב רגיל, אמורא לא יכול לחלוק על תנא, אולם לרב יש את הפריבילגיה הזו, מפני שהוא חי גם בתקופת התנאים, ולכן הוא מעין 'חצי תנא וחצי אמורא'. או בלשון התלמוד: "רב - תנא הוא ופליג".

כינויו

• בר מחלוקתו, שמואל, פעמים קרא לו 'אבא', מתוך חיבה.

תורתו ומחלוקותיו עם שמואל

הולך יותר אחר הפשטות, לכן הוא מפרש את הדברים כפשוטם, ובדומה לזה פוסק ע"פ רוב הכמות . מפרש כפשוטו - "ממש" (מרגליות הים סנהדרין צג: אות טז - רב אמר סריסים ממש) • מקום קרוב - קרוב ממש (שבת קנא.). • משקים טהורים ממש (פסחים טז.). • מנסך ממש (גיטין נב:). • ויראם ויקללם (אלישע את הנערים) - ראה ממש (סוטה מו:). הולך אחר הרוב (הכמות)

• עד שיבער רוב כל אחד ואחד - בהדלקת עצים בערב שבת (שבת כ.). • הולכין בממון אחר הרוב (בבא קמא כז:). • גזלן מאימת מותר לקנות ממנו, עד שתהא רוב משלו (בבא קמא קיט). • נפחתה ברובה - בעלייה של בית (בבא מציעא קטז:). • אמרינן איסורא ברובא איתיה גם בעבודה זרה (זבחים עד.). • לא חושש לדעת יחיד (כשהיחיד מחמיר והרבים מקילים) (מגילה יח: ורש"י).

מדגיש את המרחק מהגויים

• חותם בהבדלה "בין ישראל לעמים" (פסחים קד.). • לא עבר על גשר שיש בו עכו"ם (שבת לב.). • לא הולך לבי אבידן, מקום שמתווכחים הגויים עם ישראל (שבת קטז.). • לא שתי מבי ארמאה (משקים מגולים של הגויים), אמר לא זהירי בגילוי (עבודה זרה ל. ללישנא קמא). • בניך עולפו וגו' - מה תוא זה כיוון שנפל במכמר אין מרחמין עליו, אף ממון של ישראל כיוון שנפל בידי עובדי כוכבים אין מרחמין עליו (בבא קמא קיז.). • לא תחנם לא תתן להם חן מסייע ליה לרב דאמר אסור לאדם שיאמר כמה נאה עובדת כוכבים זו (עבודה זרה כ.). • מסתפינא מהאי קרא: "ואבדתם בגויים" (מכות כד.).

תורתו

חולק על משניות

• רב תנא ופליג גיטין לח: ושם נסמן במסורת הש"ס.
• ליתא למתניתין מדתני איו ערובין לו:.
• ליתא למתניתין מקמי ברייתא יבמות פג..

"לא תיזלו בתר איפכא" כתובות מח:, קידושין מו., כריתות יז: (ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים) עיין עוד בשיטתו של רב במחלוקותיו על שמואל