מעשר עני

עשירית ממה שנשאר בתבואה ובפירות לאחר הפרשת תרומה גדולה ומעשר ראשון, שמפרישים ונותנים אותה לעניים - בשנה השלישית ובשנה השישית למחזור השמיטה.

"מעשר עני" - מותר באכילה לכל אדם ואפילו בטומאה כשאר פירות חולין.

בזמן הזה, נוהגים כל דיני מעשר עני כמו בזמן המקדש. ולכן, מעשר עני שהופרש מטבל ודאי, יש ליתנו לעני. מי שאינו רוצה לתת לעני בכל פעם את פירות המעשר עצמם, יכול להלוות לעני סכום כסף - כפי הערך המשוער של מעשר עני שיהיה לו לשנה זו - ובכל פעם לאחר הפרשת המעשר, יקנה את המעשר לאותו עני ואחר כך יקח את המעשר לעצמו בתורת פירעון ההלוואה. ההקנאה לעני תוכל להיעשות על ידי שאדם אחר שאינו מבני ביתו, יגביה את המעשר, מתוך כוונה להקנותו לעני בהגבהה זו.