הקמת נדרים

הגדרה

הסכמה לנדרים של בתו או אשתו (הסוגיות בנדרים פרק עשירי ואחד עשר).

בדיני נדרים ושבועות.

לדוגמא, הבעל אומר "יפה עשית" (נדרים עז:).

מקור וטעם

מקורה מפורש בתורה: "ואשה כי תדור נדר לה' וגו'. ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה, וקמו כל נדריה וכל איסר אשר אסרה על נפשה יקום. ואם הניא אביה אותה ביום שומעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה יקום וגו'" (במדבר ל-ה).

במהות ההקמה חקרו האחרונים האם היא כנדר (שהאב בעצמו מחיל איסור שמחזק את הנדר של בתו) או שהיא עיכוב ההפרה, דהיינו שמפקיע את האפשרות להפר את הנדר (וכמו שלא יכול להפר נדר שאינו עינוי נפש, כך לא יכול להפר נדר לאחר הקמה) (קונטרסי שיעורים נדרים (כז ד"ה והביאור) תלה זאת בספק הגמרא האם יש שאלה על הקמה - אם היא נדר יש עליה שאלה, ואם היא עיכוב ההפרה לא שייך להישאל עליה. וכן חקר בזה הגרנ"ט מו ד"ה ונראה. והמשנת יעבץ (יו"ד טו-ג ד"ה לכן) כתב שהבעל בעצמו מחיל איסור).

והרוגאצ'ובר הביא מחלוקת בירושלמי (נזיר פרק ד) האם הקמה היא שרוצה את הנדר או שמספיק שמסכים לנדר. ובדעת עצמו חילק שהקמת האב היא שרוצה את הנדר והקמת הבעל היא שמסכים לנדר (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה הקמת נדר).

פרטי הדין

הפרה אחר הקמה לא חלה משום שזהו דינה של ההקמה, שהיא מבטלת את האפשרות להפר אחריה ("עצם הדין"), אך הקמה אחר הפרה לא חלה משום שההפרה ביטלה את הנדר, וא"כ לא שייך לקיימו, שכבר אין לו נדר שיוכל לקיים (דהיינו: ההקמה סותרת את ההפרה, אך ההפרה לא סותרת את ההקמה) (גר"ח על הרמב"ם נדרים (היחיד) בתחילתו ד"ה ונראה).

התרה אחר הקמה, כלומר שהאשה נדרה, הבעל קיים לה, והלכה לחכם והתיר לה - נחלקו הפוסקים האם ההתרה מועילה (שו"ע יו"ד רלד-כג: מותר, רמ"א שם בשם המרדכי: לא מותר). אבל אם הבעל רק שתק - לכו"ע יכול החכם להתיר (רמ"א שם בשם מהרי"ק שורש נ).

שליח לא מועיל בהקמה (דן בזה מנחת חינוך תו בסופו).

תנאי מועיל בהקמה, ואע"פ שאין בה שליחות, ומילתא דליתא בשליחות ליתא בתנאי, כיוון שהקמה היא בדיבור - יש בה תנאי, שבכל דבר שבדיבור מועיל תנאי (גם אם אין בו שליחות) מדין אתי דיבור ומבטל דיבור (מנחת חינוך תו בסופו, ושסח-א [יח] ד"ה ולכאורה).