רבי אברהם אבן עזרא

הדף "ראב"ע" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבי אלעזר בן עזריה, ראו רבי אלעזר בן עזריה.

רבי אברהם אֶבּן עזרא , (ראב"ע), ( ד'תתנ"ב (1092 - 1167), חי בתקופה הקרויה תור הזהב של יהדות ספרד, בטודלה שבספרד. הוא היה משורר, בלשן, פרשן המקרא כל כתביו נכתבו בעברית.

היה בו מעשה עם (אחיינו) רבי יהודה הלוי, אשר ירד אליו מהעולם העליון לעולם התחתון, ואמר לו, ערבה שנתי לי ואהבתך דודי העירתני ראות צלמך, כתות זבול בחרו בשיריך הן הם שלחוני קרא בשמך, בא נא ונשירה ועל עפר נשכב ומה לך לחיות גָלְמָךְ. וכך ענה לו רבי אברהם אבן עזרא, אחי יהודה, שוב שכב כי אל מאן לתיתי להלך עמך, עוד אעשה בנים ומטעמים אוכל, ולא אטעם במן טעמך, נעצב אני על מותך אך זאת עצב אשר לא אקחה ממך. ובמעשה עמו בנשואי בתו עי' בספר בן עזרא וע"ש בהערה שכתב כן בשם שלשלת הקבלה ושכן הביא בסדר הדורות. וע"ש שערער באגדה זו דאפשר שנשאה אחר מות ר' יהודה הלוי.

וכאשר נשא בתו של ר' יהודה הלוי, היה עני ביותר, ונתן לה מנעלים סבלונות שלה, והיו התלמידים של אביה מלעיגים עליה על שלקחה אותו, שהוא עני ואין לו אפילו סבלונות לתת לה, והיא השיבה להם בזה השיר, לא נעלים הם אבל המה כסות עלי, ועל ראשי עטרת יהלום. אילו לבשם ציר בעת גשתו סנה לא נאמר לו של ואל תקרב הלום.

אמר המשורר (פיוט גלגל המזלות) איגע להצליח ולא אוכל, כי עותוני כוכבי שמי, לו אהיה סוחר תכריכין לא יגועון אישים בכל ימי. והשיבו הרמב"ם , אם לא יגועון אין תלונה, כי כבר הצלחת. אך אם יגועון וערומים יקברון, אז לריק יגעת ולא מצאת.

ברא בריה לפני ר"ת, ואמר, ראו מה שנתן הקב"ה באותיות הקדושות. ואמר, חזור לאחור, וחזרה לקדמותה [פי' רב סעדיה גאון לספר יצירה פ"ב משנה ה']. ועוד היה בו מעשה עם ר"ת, עם רעייתו, וכתב על המשקוף מביאה ראשונה נתעברה שרה. וגבי בריה שברא, כן היה מעשה שידע שיש אוצרות בקרקע, ולא ידע היכן ימצאם, עד שיצר גדי, ולאן שילך ילך אחריו וידע שיש שם אוצרות. והלך אחריו עד שנכנס הגדי לים, ולא יכל להמשיך אחריו, והבין שמשמים אין רוצים שיגיע לאוצרות.

טעה בשדים, שהיו מלוין אותו תמיד, ואעפ"כ שדים הראו לו שישנו בעולם (ספר כתב תמים לרבי משה תקו). היה בשבי בהודו, והיו מאכילים אותו לחם מצה ולא נתנו לו לעולם חמץ (ארחות חיים לר"א מלוניל בשם ר' יהוסף האזובי).

תקופת חייו של רבי אברהם אבן עזרא על ציר הזמן

ר' תבנית:הידעת?/ט' אדר ה'תשס"ט - עדות על פירושו לתלמוד.