מי שנוטל שכר כדי להזות ממי פרה אדומה על טמא מת, או כדי לתת אפר פרה אדומה לתוך מים חיים לעשותם "מי חטאת".
"הנוטל שכר להזות ולקדש, מימיו מי מערה, ואפרו אפר מקלה". כלומר: המים חשובים כאילו הם מי מערה ולא מים חיים, והאפר חשוב כאילו הוא אפר שריפה סתם ולא אפר פרה אדומה.
ברם, שכר בטלה, מותר לו ליטול.