ביעור מעשרות

החיוב להוציא מן הבית את כל התרומות והמעשרות שנשארו וליתנם לבעליהם או לאבדם מן העולם, פעמיים בכל שבע שנים.

אחת לשלוש שנים חייב אדם לבער מרשותו את כל התרומות והמעשרות שהפריש והם נותרו בידו, ולתת כל אחד לבעליו, דהיינו תרומה ותרומת מעשר - לכהן, מעשר ראשון - ללוי, מעשר עני - לעניים. אם נותרו בידו פירות מעשר שני או נטע רבעי, או מעות פדיונם - חייב לבערם מן העולם.

זמן הביעור הוא, בערב יום טוב ראשון של פסח - ויש סוברים: בערב יום טוב אחרון של פסח - בשנה הרביעית והשביעית לחשבון שנות השמיטה.