כשרות דגים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
כשרות דגים הוא נושא רחב בהלכות כשרות העוסק בכשרותם של דגים לאכילה בעצם הגדרתם כדגים כשרים ובכשרותם בהבאת לידי קונה הדגים.
הגדרות סנפיר וקשקשת[עריכה]
- ערך מורחב - סימני דג טהור
לפי פסוקי התורה דג צריך להיות בעל סנפיר וקשקשת כדי להיות כשר. דגים שהיה בהם סנפיר וקשקשת בעת לידתן, אע"פ שאח"כ נשרו, הם כשרים. דגים שהוציאו מהם את הקשקשים והסנפירים לחלוטין (באופן שלא נשאר אפי' מעט קשקשים), ונעלמו מן העין, אסורים.
בעיות כשרות בדגים[עריכה]
לכאורה, לא אמורות להיות בעיות בכשרות דגים כיון שאינם טעונים שחיטה וטעונים רק שיהיה בהם סנפיר וקשקשת, עם זאת קיימות מספר בעיות כשרות אפשריות בדגים המצריכות פיקוח, לדגומא:
- ככל מוצרי המזון גם בדגים יש להקפיד שלא נעשתה מלאכה בשבת כדי להביאם (דייג, הובאה מחוץ לתחום כו') כדי שלא יאסרו משום מעשה שבת
- דגים שמובאים מארצות רחוקות לעיתים מאוכסנים בדרך בחביות עם מלח יחד עם דגים שאסורים באכילה דבר שגורם לכבישת דגים כשרים עם דגים טמאים הפוסל את כשרות הדגים הכשרים
- כדי לשבח את מראהו של הדג לעיתים מוספים תוספים מלאכותיים, אף אם התוספים כשרים הרי ניתן לרמות בחתיכות ללא סנפיר וקשקשת ולמכור דג לא כשר שנראה ככשר.
- ישנם סוגי דגים שמצוי בהם תולעים באיזור הראש או איזורים נוספים, אף בתוך הבשר.
- דגים מבושלים ע"י גויים אסורים משום בישולי גויים. דגים שעברו בישול בקיטור, נחלקו הפוסקים אם נחשבים כמבושלים לענין זה, וכמובא בדרכי תשובה על יורה דעה סימן קיג.
דג השטריל[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- שו"ע יו"ד סי' פג