ג'לטין

ג'לטין הוא חומר קרישי המופק מעצמות בעלי חיים (בעיקר מפרות, חזירים ודגים) ומשמש כחומר מייצב בתעשיית המזון (בעיקר בממתקים וכן ב"שרוולים" לנקניקיות), וישנה שאלה גדולה על כשרותו.

הפקת הג'לטין

את העצמות מרסקים לאבקה דקיקה. אבקה זו מומסת במים חמים ונקרשת לאחר קירור התערובת. למעשה, ניתן להשתמש בכל רקמת חיבור של בעל חיים (סחוס, עור, גידים) ולא רק בעצמות, אך השימוש בעצמות הוא הנפוץ ביותר.

שאלת כשרותו

כאשר מייצרים את הג'לטין מעצמות בעלי חיים יבשים וללא בשר או עורות נחלקו גדולי הפוסקים בכשרותו, כיוון שהוא נעשה מבעלי חיים לא כשרים ובעלי חיים (אפילו כשרים) שלא נשחטו כהלכה. יש המתירים כיוון שמתייחסים לעצמות יבשות וחסרות טעם כאילו הם עץ או אבן. מאחר שעצמות אלה אבדו לגמרי את מהותם הקודמת כעצמות בעלי חיים, לכן אינם טריפה וגם אינם בשריים. (אחיעזר ג לג ה, חזון יחזקאל ה, דברי יוסף ו, מלמד להועיל ב כד, הר צבי יו"ד פג, פתיחה לציץ אליעזר ח"ד , יביע אומר ח יו"ד יא).

אולם יש האוסרים את הג'לטין מהחשש שמא לא התייבשו העצמות לגמרי וכן מהחשש שאולי כאשר מערבבים את העצמות עם מאכל הראוי לאכילה, הרי שחוזר לעצמות דין מאכל, ולכן הג'לטין אסור (אגרות משה יו"ד ב כג, כז, משנת אהרון א טז- יז, מנחת יצחק ה ה, הרב מרדכי אליהו - מובא בשו"ת "עמא דבר" לרב עמרם אדרעי, עמ' קנב ועוד).

ג'לטין מעצמות בהמות טהורות כשרות. ג'לטין המיוצר מעצמות בהמות טהורות שנשחטו והומלחו כדין, ויובשו לפני שעשו מהם ג'לטין, מותר לכל הדעות וזאת מכיוון שמקורו בבהמות כשרות. ג'לטין שכזה הוא מוצר פרווה ומותר לערבבו גם במאכלי חלב, שכן העצמות יבשו והפכו להיות כעץ. (אגרות משה יו "ד ב כז . מוריה יט ה ו, וכן הדעות שהתירו ג'לטין מבעלי חיים טמאים). ג'לטין מעורות של בהמות טהורות כשרות שלא התייבשו לגמרי, הרי הוא בשרי ודינו כמו כל מוצר בשרי שאסור לערבבו במאכלי חלב. (אגרות משה יו"ד ב כז)

ג'לטין מדגים כשרים ג'לטין דגים פותח ע"י מדענים דתיים מאוניברסיטת בר אילן (ומתגוררים בישוב מיתר בו גם אני מתגורר). בעבר היה ג'לטין שכזה נחשב ליקר בשל עלויות ייצור יקרות ותהליך ארוך שמטרתו להיפטר מריחם של הדגים. הפיתוח החדש הוזיל מאוד את הליך הייצור וכן את בעיית הריח, וכיום ג'לטין דגים נמכר במרכולים במחיר שווה לכל נפש ומצוי במאכלים כשרים למהדרין.

ג'לטין צמחי ג'לטין צמחי עשוי מאצות ים או שרף של עצים, (ונקרא גם אגר אגר) ג'לטין שכזה כשר לכל הדעות ואין בו שום חשש.יחד עם זאת,

השימושים בג'לטין שכזה מוגבלים שכן איננו גמיש וקריש והמרקם שלו שונה מג'לטין מעצמות.

גמר חתימה טובה לכל בית ישראל.

ג'לטין ו"שרוולים" לנקניקיות ונקניקים

ג'לטין מעצמות בעלי חיים בממתקים, גלידות ומעדני חלב משתמשים לעיתים בחומר מקריש העשוי מג'לטין. ג'לטין הוא חומר העשוי מעצמות יבשות של בעלי חיים שנטחנו לאבקה. את העצמות מייבאים בעיקר מהמזרח הרחוק (הודו), ויש בהן גם עצמות של בעלי חיים שאינם כשרים. תפקידו של הג'לטין בתעשיית הממתקים הוא להקריש ממתקים רכים כמו סוכריות ג'לי, מרשמלו, טופי ועוד. בתעשיית החלב משתמשים בג'לטין כחומר המעניק למעדני החלב ולגלידות את מרקמם. נשאלת השאלה האם ניתן לאכול חומר שנעשה מעצמות בעלי חיים טמאים? כמוכן, אם הג'לטין עשוי מבעלי חיים כשרים, האם מותר לערבבו במאכלים חלביים? מאחר ואת הג'לטין מייצרים מעצמות יבשות, ללא כל בשר או עור, נחלקו גדולי הפוסקים בכשרותו. יש המתירים אותו וזאת כיוון שעצמות יבשות הן חסרות טעם בדיוק כמו עץ או אבן, ומאחר ועצמות אלה אבדו לגמרי את מהותן הקודמת כבעלי חיים, הם אינן טריפה ולכן גם אינם בשריים (אחיעזר ג לג,ה .שו"ת חזון יחזקאל ה. דברי יוסף ו. מלמד להועיל ב יו"ד כד. הר צבי יו"ד פג. פתיחה לציץ אליעזר ד .יביע אומר ח יו"ד יא). אולם יש אוסרים את הג'לטין מחשש שמא לא התייבשו העצמות לגמרי, וכן מהחשש שאולי כאשר מערבבים את העצמות עם מאכל הראוי לאכילה, הרי שחוזר לעצמות דין מאכל ולכן הג'לטין אסור (אגרות משה יו"ד ב כג כז. משנת אהרון א טז-יז. מנחת יצחק ה ה . הגר"מ אליהו שליט"א מובא בשו"ת עמא דבר עמ' קנב ועוד). הלכה למעשה ניתן לראות כיום שבמאכלים המוגדרים כשרים משתמשים בג'לטין מעצמות יבשות (ניתן לזהות זאת ברשימת מרכיבי המזון לפי הכיתוב ג'לטין או ג'לטין כשר). במאכלים המוגדרים ככשרים למהדרין אין שימוש בג'לטין מעצמות בעלי חיים טמאים.

ג'לטין מעצמות בהמות טהורות כשרות. ג'לטין המיוצר מעצמות בהמות טהורות שנשחטו והומלחו כדין ויובשו לפני שעשו מהם ג'לטין, מותר לרוב הדעות וזאת מכיוון שמקורו בבהמות כשרות. ג'לטין שכזה הוא מוצר פרווה ומותר לערבבו גם במאכלי חלב, שכן העצמות יבשו והפכו להיות כעץ (אגרות משה יו "ד ב כז . מוריה יט ה ו, וכן הדעות שהתירו ג'לטין מבעלי חיים טמאים). הרבנות הראשית לישראל מגדירה ג'לטין שכזה כ"כשר" ולא "כשר למהדרין" וזאת משום שהעצמות נלקחו מבהמות כשרות ולא מבהמות כשרות "חלק". ג'לטין מעורות של בהמות טהורות כשרות שלא התייבשו לגמרי, הרי הוא בשרי ודינו כמו כל מוצר בשרי שאסור לערבבו במאכלי חלב. (אגרות משה יו"ד ב כז)

ג'לטין מדגים כשרים ג'לטין דגים הוא מוצר שפותח ע"י מדענים דתיים מאוניברסיטת בר אילן (ומתגוררים בישוב מיתר שבו גם אני מתגורר). בעבר ג'לטין שכזה נחשב ליקר בשל עלויות הייצור יקרות שהיו כרוכות בתהליך ארוך שמטרתו להיפטר מריחם של הדגים. הפיתוח החדש הוזיל מאוד את הליך הייצור וכן את בעיית הריח, וכיום ג'לטין דגים נמכר במרכולים במחיר שווה לכל נפש ומצוי במאכלים כשרים למהדרין.

ג'לטין צמחי ג'לטין צמחי עשוי מאצות ים או שרף של עצים (נקרא גם אגר אגר). ג'לטין שכזה כשר לכל הדעות ואין בו שום חשש. יחד עם זאת, השימוש בג'לטין שכזה מוגבל שכן איננו גמיש ומקריש והמרקם שלו שונה מג'לטין מעצמות.

אריאל ביגל נ"י 11:30, 5 בינואר 2012 (IST) למעשה במאכלים המוגדרים כשרים משתמשים בג'לטין מעצמות יבשות (ניתן לזהות זאת ברשימת מרכיבי המזון לפי הכיתוב ג'לטין או ג'לטין כשר). במאכלים המוגדרים ככשרים למהדרין אין שימוש בג'לטין מעצמות בעלי חיים טמאים. אריאל ביגל נ"י 11:30, 5 בינואר 2012 (IST)

"שרוולים" של הנקניקיות. רוב השרוולים של הנקניקיות או נקניקים הנמכרים כיום עשויים מחומר סינטטי . בנקניקיות "מרגז" המיועדות לצלייה על האש משתמשים בשרוולים הנעשים מעור של בהמות, מהחלק האמצעי של העור שנקרא קולוגן, שהוא חומר דק וכמעט שקוף. את העור משרים בסיד ובחומרים נוספים שמייבשים אותו, משירים ממנו את השיער והשומן. לאחר הסרת החלק החיצוני והפנימי של העור מתקבל חומר שבו עושים שימוש כשרוולים לנקניקיות. יש פוסקים שהתירו את שרוולים שכאלה גם אם נעשו מבע"ח טמאים, זאת מאחר שבהליך הייצור מייבשים אותם עד כדי מצב שבו שהם לא ראויים למאכל, ולכן בטלה הגדרתם כעור טרף והם נחשבים כמו פיסת עץ ולכן הם כשרים, וזאת בדומה לג'לטין (דעת הרשל"צ הרב עמר שליט"א). יש אומרים שהמקרה של השרוולים חמור יותר בגלל שגם עור יבש ראוי למאכל (בשונה מהעצמות מהן מיוצר הג'לטין). וכן משום שיש אחוז לא מבוטל של עורות שלא התייבשו לגמרי (כ30%). הלכה למעשה, כיום קיימים בארץ שלושה סוגים של שרוולים לנקניקיות ונקניקים. 1. שרוולים העשויים מעורות של בהמות טמאות, שהרבה מהפוסקים אוסרים אותם וכך היא גם החלטת הרבנות הראשית (מלבד דעת הרשל"צ הגרש"מ עמר שליט"א) . 2. שרוולים העשויים מעורות בהמות שחוטות וכשרות, שרוב הפוסקים מתירים אותם לכתחילה גם למהדרין. למעשה הרה"ר מתירה אותם כיום רק לנקניקיות בכשרות רגילה, בגלל שהעור אינו מבהמות בכשרות "חלק". 3. העשויים מעורות בהמות טהורות בכשרות "חלק" המאושרות לשימוש ע"י הרבנות הראשית לנקניקיות כשרות למהדרין.

לקריאה נוספת

• הרב משה ביגל, "צלו"ל- צהר לכשרות לאומית", עלון "השבת" צהר, נצבים וילך תשס"ח.