קברות המורדים מעל נחל חבר
|
|
טקסט מודגש
קברות המורדים מעל נחל חבר הוצבו בשנת 1981 בידי צה"ל ביוזמת הרב הראשי לישראל, הרב שלמה גורן. במערות שבמצוקי הנחל נמצאו שרידי עצמות שזוהו כשל לוחמים ובני משפותיהם מימי מרד בר כוכבא ונאספו על ידי הארכאולוגים שחפרו במערות. עצמות אלה, שהיו במחסני "רשות העתיקות" 18 שנה, הובאו למנוחת עולמים בטקס צבאי מלא בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין.
מקום הקבורה נבחר מעל נחל חבר, שבין מורדותיו היו מערת האימה ומערת האיגרות, וליד שרידי מחנה צבאי רומי [1].
הארכאולוג יוחנן אהרוני כתב על הממצאים ב מערת האימה : מה התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל נמצא - במרכז המערה - רובד מתקופה זו ובו היה מיכלי חרס ושלד אחד מונח על צידו. מתחת לשלד מחצלת חרוכה שגילה נאמד כ- 3,500 לפנה"ס (לפי בדיקת פחמן 14 ).
לעומת זאת, מתקופת בר כוכבא נמצאו בקדמת המערה כלי חרס, חפצי בית, שרידי מזון ו-4 מטבעות מתקופת בר כוכבא. בחלק הפנימי של המערה נמצאו קטעים של פפירוסים עם אותיות ארמיות ועבריות וכן שבר חרס עם הכתובת "שאול בן שאול שלום". המצבור כולו מכוסה בשכבת פיח, כתוצאה מהבערה באש. במקום נאספו 40 שלדים: גברים, נשים, ילדים ותינוקות. חלקם הונחו בפנים המערה וההנחה היא שמתו בזמן המצור. נמצאה קבורה של איש מבוגר, כאשר הפנים לכיוון ירושלים כמקובל בקבורה יהודית.
הסברה היא כי הרומאים גילו את המחבוא (ויעידו על כך שני מחנות הצבא שאותרו בסביבה) ואז לא נותרה תקוה לנצורים. הירידה למערות לא היתה אפשרית ודי היה להטיל מצור על מנת לגרום לתושבי המערה למות ברעב ובצמא. מסכם החוקר: "הממצאים מעידים שאף-על-פי שהיה המצור ממושך, הנצורים בחרו למות מאשר ליפול בידי הרומאים"
הערות שוליים
- ↑ המיקום המשוער : 31°26'5.35"N 35°20'46.93"E
לקריאה נוספת
- יוחנן אהרוני , מערות נחל חבר, (בתוך) "מדבר יהודה וים המלח" בעריכת "צבי אילן", הוצאת החברה להגנת הטבע, 1973.