מילון הראי"ה:אושר (נשמתי)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
-(נשמתי) תחושת הנשמה את עדונה הגדול, את זיו חייה המלא עדני עד, מהמון זרמי חיי עולם וישות אדירה, השוטפים בקרבה פנימה, מנחת דשן קרבת אלהים חיים, ואור קדושתו המלאה על כל גדותיה [עפ"י ע"ר א קח־ט].
אושר נעלה
- קדושת החיים במוסר מדות טובות ודעת אלקים [פנ' פה].
המצב המאושר
- המצב הנפשי, שנועם ד', ועונג אהבה ושיקוק עליון מופיע בתוך הנשמה במצב של מנוחה וקביעות [א"ק ב תקח].