מדבר

מדבר נחשב לאזור צחיח, בו יורדים מעט משקעים ואין בו מעיינות שופעים ונחלים זורמים. אדמת המדבר אינה פוריה, היות ולא גדלים בה צמחים. לאור תכונות אלה גם מספר התושבים הגרים במדבר הוא נמוך. הנביאים כינו את המדבר בכינויים שונים, בהתאם לקרבתו למקום מגוריהם. ,,ירמיהו הנביא]] היה מענתות אשר בקרבת "מדבר בנימין" הוא כינה את המדבר :"לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" {{מקור|(ספר ירמיהו,ב'ב')}] ובפסוק ו' הוא מפרט יותר : "הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת--בְּאֶרֶץ לֹא-עָבַר בָּהּ אִישׁ, וְלֹא-יָשַׁב אָדָם שָׁם". הושע הנביא מתאר את המדבר:"וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר, וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ, בַּצָּמָא" (ב',ה').

במדבר מעריכים גם מקומות מוצלים, מלאי מים. ירמיהו הנביא כותב:"מִי-יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם" {{מקור|(ט',א')}]