ר' שבתי אטון (הראשון)

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית

הרב שבתי אטון היה ראש [[ישיבת ראשית חכמה בירושלים.

נולד בשמחת תורה תרפ"ו בעיר העתיקה בירושלים לאביו הרב ב ציון אטון, מרבני ישיבת פורת יוסף. למד בצעירותו בישיבת פורת יוסף והוכר כתלמיד מוכשר וגאון. הוא נשא לאשה את בתו של הרב יוסף שרהבני (אחותה היא אשת הרב בן ציון אבא שאול). כמו כן, למד גם בישיבת מרכז הרב^{(דרוש מקור)}.

בתקופה שאחר נישואיו המשיך בלימודיו בכולל שעל יד ישיבת פורת יוסף. בהמשך התבקש לכהן כרב שכונת מלחה בירושלים.

בשנת תשי"ז התמנה למנהלה הרוחני של ישיבת פורת יוסף. הוא ערך כמה שינויים בישיבה, בהם הארכת סדר היום, סידור אוחות ערב,

תלמידיו מאז כמו תלמידיו מהעת האחרונה מציינים בייחוד את דמותו האצילית והקורנת שהביאה תמיד הוד והדר תורה, היה ניתן להבחין בכך בכל תחומי החיים, ואף הוא היה מנצל זאת בכל אופני עבודת ה' שלו. תפילתו הייתה כעומד לפני מלך בכל ההדר והכבוד הראוי אך עם ההכנעה האופיינית לו. היה יודע להאזין ברוב קשב לכל תלמיד כשהוא מקיים בנפשו את מאמר חז"ל "אין לך אדם שאין לו שעה" רבות טרח גם לאיחוד ואחווה בין הבחורים הרבים שחבשו את ספסלי הישיבה. הוא היה מודע לכך שהמספר הגדול שתחתיו מורכב בעצם מעדות שונות וגליות כמו תרבויות נבדלות בחכמתו הוא ידע ליצור את ההרמוניה המתאימה והנכונה .

הוא לא חסך גם בזמן או בכסף ולעיתים העניק גם מתנות אישיות לכל הבחורים, עם הקדשה לכל אחד ואחד בכדי לקרב ולהרבות אהבה, ואכן הצליח.

גם כאשר היה מן הצורך להעיר או להנהיג ידע לעשות זאת בחכמה ובחיוך חיובי או תוך דברי שבח של שמאל דוחה וימין מקרבת, תלמידיו ידעו כי סבלנותו הינה מהנדירות וקל היה משום כך לקבל ממנו הערה או הארה מוסרית ואחרת.

קובץ "משואות"

כדי לעודד את תלמידי הישיבה ב"פורת יוסף" בכתיבת חידושי תורה, רבינו זצ"ל יזם רעיון בהוצאת חוברת חידו"ת שנקראה בשם "משואות", ובה נקבצו ובאו על הכתב שיעורים הכלליים של רבני הישיבה יחד עם חידושיהם של התלמידים, וכן מאמרים במוסר, כשרבינו זצ"ל בעצמו דואג לאסיפת החומר בפנותו ישירות לרבנים ולתלמידים שיכינו חידו"ת שיודפסו בחוברת, ומה רבתה שמחתו כאשר יצאה לאור החוברת הראשונה, ודאג למוסרה לראשי הישיבות וגדולי התורה אז שהעריכו עד מאוד את קובץ החידו"ת, וכמעט כולם באותה תקופה אף שלחו את הערותיהם לצד ברכתם החביבה לעורך

בפתח החוברת הובא מכתבו של מרן המאור ישראל שליט"א, שבזמנו כיהן בישיבת פורת יוסף כר"מ "בית ההוראה", והיה עונה תשובות בהלכה בכתב לשאלות הרבים. במכתב לרבינו זצ"ל מתאריך מוצש"ק כ' בסיון תשכ"א ענה מרן שליט"א באריכות כשהוא פונה אל רבנו בתארי חיבה אוהבים (תוכן הדברים מובא באריכות במוסף 'עונג שבת' מיוחד לזכרו המצורף בזה)

כבר אז דאג רבינו זצ"ל לקרב אחים תועים ןלהחזירם לצור מחצבתם, ויזם את הרעיון שאברכים צעירים בוגרי הישיבה, ישאו מדברותם בבתי הכנסת השונים בערים ובמושבים ברחבי הארץ, כדי להביא בפניהם את דבר ה', ולעודד את הצעירים לחינוך תורני באהבת התורה, וכך אנו רואים את הדברים כפי שפרסם אז בשנת תשכ"א בירחון "משואות" שיצא על ידו: "רעיון חדש בעולם הישיבות, מצות עשה שהזמן גרמא, מתחיל להתרקם ולצאת לפועל בישיבתנו, והוא הקמת גשר רוחני בין המוני העם מחזיקי התורה, ובין חובשי בית המדרש בני-התורה, ע"י שיגור שליחים-דרשנים לבתי כנסת שונים ברחבי הארץ, להביא את דבר ה' ולעודד את הצבור ובני הנעורים לתרוה וליראה, ע"י רעיונות מפרשת השבוע.

הרבנים הצעירים בני ישיבתנו שליט"א, נתקבלו בהתלהבות ובשמחה רבה, ובכל מקום ששבתו, השרו אוירה דקדושה, והקהל שתה בצמא את דבריהם.עד כה נשלחו לבתי הכנסת אשר ברחבי תל-אביב רבתי, לפי בקשת והזמנת גבאי בתי הכנסת, ובעזהי"ת נרחיב את הפעולה ונבסס את הרעיון, להפיץ תורה ויראה, ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'! כי ברכה רבה תלויה בו לפרט ולכלל לשומעים ולמשמיעים.

יטיבו הרבנים והגבאים, בערים הגדולות ובשכונותיה, במשובים ובמושבות, בכפרים ובאחוזות, אם יתקשרו עם ההנהלה, לשלוח ת"ח דרשנים לעורר את הקהל ובני הנעורים לתוה"ק ולמצוותיה"

לפני פחות מיובל שנים, בשנת תשכ"ז שכל רבנו את נוות ביתו לבית שהרבני ע"ה, פטירתו שהכתה אותו לדאבון לב דווקא בעת עולו ועמלו הגדול בעבודתו הרוחנית כשהוא נותר לבדו עם ארבעת בניו הקטנים. למרות השבר התגבר כארי כשהוא מכפיל ומשלש את חיבתו לתמידיו ואינו מרפה מעסקו העצום בתורה.

עם השנים נשא רבנו את רעייתו בזווג שני לבית משפחת חדאד ע"ה, ראוי להדגיש את צדקתה ותומתה של נוות ביתו השניה כראשונה שכן נדרשה מסירות ראויה בכדי להינשא לאלמן שעל כתפיו ארבעה יתומים קטנים לכלכם ולפרנסם ביתה ובית אביה של הרבנית לבית חדאד היו משועי ארץ טוניסיה ומהמקורבים למלכות ועם זאת היו גם בעלי תורה וגדולה במקום אחד שכן למרות ריחוק מקומם ממקום תלמוד, היו בעלי תורה מופלגים ואף מידי פעם היה אבי המשפחה מוזיל זהב בכיסו ומשלם לבית מדרש מהאי השכן ג'רבה שיבואו מהתלמידי חכמים שבו לביתו ויעסקו שם בתורה מידי פעם בפעם. רבנו היה גם מכבדה בהתאם והיה נזהר בכבודה ביותר עד יומה האחרון.

יסוד ישיבת ראשית חכמה

לפני קרוב לארבעים שנה, בשנת תשכ"ז, הגשים רבנו את שאיפתו הכבירה בהרבצת תורה וייסד את ישיבתו "ראשית חכמה". ניתן היה אז להבחין את הכבוד הרב שידע להנחיל לעושים על ידו ואפילו הם צעירים ממנו בהרבה כך לדוגמא כאשר בשנת תשמ"א כיהן כמשגיח ור"מ הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א ר"י "חזון עובדיה", ומידי שבת היה מנהג קבוע שבצהריים היה מוסר שיעור בהלכה בעיון לתלמידי הישיבה. רבינו זצ"ל היה מקדים להגיע, ובעצמו היה עולה לפנימיה ומעיר את הבחורים, ובענוותנותו הרבה היה משתתף באופן קבוע בשיעור ומקשיב לשיעור במקומו בהיכל הישיבה.

רבינו זצ"ל היה בקשרי ידידות מיוחדת עם הרה"צ רבי אברהם פטאל זצ"ל חמיו של מרן שליט"א, הרב פטאל כידוע היה תלמיד חכם גדול בנגלה ובנסתר והיה לומד בחברותא עם המקובל הגה"צ רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, בהלוויתו בשנת תשמ"א ליד בית הכנסת של האורפלים, בשעה שהספידו רבינו זצ"ל אמר: שזכינו שהרב פטאל זצ"ל העניק את ספרייתו הגדולה לישיבתנו "ראשית חכמה" לטובת הלומדים.

בתחילה הייתה הישיבה מצער מבחינה גשמית תחילה בדירות פזורות ברחוב רש"י ובהמשך בשכונת מקור ברוך אך עם הזמן נבנה בניין הישיבה המורחב והמשוכלל כפי שהוא כיום בשכ' סנהדריה. כאשר עברו התלמידים לבנין החדש והמרווח, ובשיחה הראשונה של רבינו זצ"ל בבית מדרש החדש אמר, יש לנו ב"ה מקום חדש, ספסל חדש, סטנדר חדש, הכל יש ב"ה, מה שנשאר זה לשבת וללמוד ולהתעלות בתורה, באותה תקופה מרן מאור ישראל היה מגיע לעתים תכופות למסור שיחה בהיכל הישיבה.

כך במהלך ארבעים שנות הרבצת התורה בישיבה, לימד וחינך אלפי תלמידים, כשהישיבה מוציאה מתוכה מחזורים רבים של תלמידי חכמים, ראשי ישיבות, רבנים, מרביצי תורה ומורי הוראה מובהקים.

עם פעלו הגדול להרבצת תורה ויראה ראה רבנו חובה נעימה לעצמו להשתתף בהקמת תנועת בני התורה הספרדים ולסייע בכך בהשבת עטרה ליושנה, הוא השתתף גם רבות באותם ימים בישיבת מועצת חכמי התורה כשהוא מחווה דעתו ומעניק מעצתו הברוכה לטובת הכלל והפרט.

הופעותיו האחרונות של רבנו

יצויין כי בשנים האחרונות לא היה הגאון ראש ישיבת ראשית חכמה בקו הבריאות כאשר מעת לעת תקפוהו חולאים ומכאובים עד כי נודע בחולשתו הרבה שהגבילה אותו מעט מהרבצת התורה והיראה כמנהגו מימים ימימה – לאחרונה אף מיעט לצאת אף לכנסים תורניים ושיעורי תורה חשובים מפאת חולשתו זו. עם זאת בעת שהוטב לו אך מעט נהנה ראש הישיבה לעשות ככל שביכולתו להרבצת תורה ויראה, כך לפני שבועות ספורים השתתף בסיום מסכת עירובין ברוב עם והדר שנערך בבניני האומה בירושלים הייתה זו למעשה הופעתו הפומבית האחרונה ואף בשל חולשתו הרבה נבצר ממנו לשאת דברים, אולם בפני אלפי המשתתפים הוקרא מכתבו לביצור לימוד הדף היומי. קודם לכן בחודש ניסן האחרון כאשר נערכו בארגון "דורשי ה'" לארגן את כינוס בני התורה לשמיעת שיחות החיזוק של מרנן ורבנן שליט"א, הבטיח ראש ישיבת ראשית חכמה זצ"ל את השתתפותו ואף קיים זאת למרות חולשתו הרבה באותה עת. היה זה עת קהל אלפים השתתף בכנס בני התורה העולמי שהתקיים באולמי אפריון בירושלים ושודר בלווין לרחבי תבל ובערוצי הקודש. בהשתתפות מרנן ורבנן גדולי התורה וראשי הישיבות שליט"א, ובראשם מרן מאור ישראל שליט"א

מעניין היה לראות באותה הזדמנות נדירה את גילויי החיבה אותם גילה מרן מאור ישראל שליט"א אל ראש הישיבה הגאון רבי שבתי שליט"א, כשהוא לוחץ ידיו בחמימות ומברכו לעיני כל הקהל בלשונו המיוחדת ובאהבה גלויה ובלתי נסתרת שיהיה "בריא אולם לעד לעולם באורך ימים".

גם כאשר הכריז המנחה והביע את הכרת התודה של ציבור בני הישיבות שנוכח במקום על כי טרח הרב למרות חולשתו, השתתף מרן מאור ישראל שליט"א כשהוא שב ומחבב את ראש הישיבה על כך ומברכו באריכות ימים ושנים.

ראוי להוסיף כי ממש לאחרונה בהלווייתו של זקן המקובלים הגה"צ רבי יצחק כדורי ביקש הגאון ראש ישיבת ראשית חכמה מתלמידיו שיעזרוהו וכי ברצונו ללוות את הנפטר הגדול ולקיים את המצווה בגופו, כך זכו רבים ממקורביו לחזותו כשהוא מובל בכסא גלגלים ובחולשה רבה אך בעמלה של מצווה כאשר אין דבר העומד נגדו בעבודת השי"ת.

שנים התגורר רבנו בדירה קטנה ברחוב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך. בדירה זו גידל את ארבעת ילדיו בשני חדרים קטנים, אומנם בשנים האחרונות נחלש ועבר להתגורר אצל בתו וחתנו הרה"ג שמעון זיאת שליט"א בשכונת גבעת שאול בירושלים. עד לפני חודש ימים עוד מסר שיעורים ושיחות מוסר בישיבה, אולם מאז נחלש ביותר.

חשוב לציין כי בשבת האחרונה בעוד רבינו בחייו חיותו, דיבר עם בני בתו על רעת קלקול הטלפונים הסלואריים ועל הצורך הגדול לגדור בעדם בכל צורה ואופן, הוא התבטא כי אילו היה בכוחו היה רצונו לדבר ולשוחח בשיחתו המוסרית הקרובה אודות כך, אך לא הסתייעה מילתא

נטה השמש בצהרים

ביום רביעי האחרון אושפז רבנו בבית החולים. בשעות הבוקר פונה ראש הישיבה לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים עם חשש כבד לאירוע מוחי. היה זה לאחר שלערך בסביבות השעה שמונה בבוקר הבחינו בני ביתו כי הרב אינו חש בטוב ועל אתר הוחלט להבהילו לבית החולים.   

טובי הרופאים הובהלו למיטתו ולאחר בדיקות הסי טי פרופסור ארגוב וד"ר חוסה כהן הביעו את צערם על מצבו של ראש הישיבה תוך שהם מציינים כי מבחינה רפואית מצבו בלתי הפיך ורק נס רפואי מסוגל להשיבו כבראשונה – בשלב זה החלו מקורביו ותלמידיו של הגאון שליט"א בוקעים רקיעים ומארגנים ומודיעים לרבים על הצורך הדחוף והמיוחד בתפילת רבים ותחינה לפני שוכן מרומים שבידו נשמת כל חי.

עת היוודע דבר מצבו של ראש הישיבה עברה השמועה המרה בין המוני תלמידיו המודאגים וכך גם בתוך כלל ישראל כולו, גדולי תורה רבים ראשי ישיבות ואישי ציבור כולם התקשרו לשאול בשלומו ולהציע את עזרתם במה שידרשו, גם יו"ר ש"ס ח"כ הרב אליהו ישי שהוזעק על ידי מקורביו לבית החולים שוחח בשעות אחר הצהריים עם רופאיו של הרב שליט"א ודן עימם אודות מצבו החמור של הרב כאשר הוא משיג את המיטב שמסוגל עולם הרפואה להציע ואינו חוסך מאומה לכבוד התורה ולומדיה.

לדאבון לב כלל עם בני ישראל ביום שישי האחרון עם בוקר י"ב שבט תשס"ו ניצחו אראלים את המצוקים והוא השיב את נשמתו לבוראה.

בהלוותיו שיצאה ביום שישי לפני הצהרים מהיכל ישיבת "ראשית חכמה" בשכונת סנהדריה המורחבת, השתתפו קהל של רבבות מבני התורה ובני ירושלים ועימם המוני תלמידיו ובראשם מרנן ורבנן ראשי ישיבות ותלמידי חכמים.

רבנו הגאון זצ"ל ביקש בצוואתו שלא להספידו לאחר פטירתו. לכן נשמעו אך דברי פרידה והערכה קצרים.

בראש המספידים היה מרן מאור ישראל שליט"א ואחריו הגאון רבי משה צדקה שליט"א ראש ישיבת "פורת יוסף", חתנו הגאון רבי שלמה חנניה שליט"א, ראש ישיבת "עליית בית חנניה", ובנו הגאון רבי בן-ציון אטון שליט"א, ראש ישיבת "ראשית חכמה".

הותיר אחריו את בניו הגאון רבי בן ציון שליט"א, והר' עקיבא הי"ו, ואת בנותיו הנשואות להגאון רבי שלמה חנניה שליט"א ולהגאון רבי שמעון זיאת שליט"א, משגיח בישיבת "ראשית חכמה", וכן נכדים ההולכים בדרכו, דרך התורה לאמיתה.

                                                             **************************

מסע הלוויה - י. אביעזר

ימים קשים של חרדה ותפילה עברו על עם ישראל בסוף שבוע שעבר. תפילות רבים נערכו בכל אתר ואתר לרפואתו של ראש ישיבות "ראשית חכמה" ו"פני יהושע" הרב הגאון רבי שבתי אטון זצוק"ל בהשתתפותם המוני תלמידיו, בני הישיבות כולם, ועמך בית ישראל כולו.

הכל העתירו בתפילה למען בריאותו של מי שנשבח כאחד מגדולי ראשי הישיבות בדורנו שהעמיד תלמידים הרבה והאיר מחכמתו לאלפים .

אך, כאמור, ביום ו' האחרון ניצחו אראלים את המצוקים והגר"ש אטון זצוק"ל הסתלק מעמנו בהותירו את ואת עם ישראל בכלל ואת המוני תלמידיו שבורים ורצוצים.

בהשתתפות רבבות אנשים, בראשותם של גדולי ועמודי הדור שליט"א נערכה באותו היום הלוויתו של ראש הישיבה זצ"ל.

זמן קצר לאחר הפטירה הוצבה מיטתו בהיכל ישיבתו הקדושה, פרוכת ההיכל הוסרה ונרות רבים הודלקו סביב המיטה עת ניצבו תלמידי הישיבה סביבה בעריכת משמרות תהילים.

שעה ארוכה לפני תחילת ההלוויה כבר החלו להתאסף תלמידי ובוגרי הישיבה, ממאנים להאמין שהנורא מכל אכן ארע חשכו המאורות, חשכו פני המזרח.

מספר גדל והולך של תלמידים ניצב סביב המיטה ספרי תהילים בידם המשגיח של ישיבת פני יהושע הרב הגאון אליהו צבי שליט"א אומר בקול ובנעימה נוגה את פרקי התהילים.

"תמו תהילות דוד בן ישי" - מסתיימת אמירת התהילים והמשגיח שליט"א פותח באמירת שיר השירים.

היכל הישיבה מתמלא, הרחבה והרחוב שלפני הישיבה מתמלאים גם הם בהמון אדם שבא לחלוק לאחד מגדולי הדור את כבודו האחרון.

אט אט מגיעים גם גדולי ומאורי הדור שליט"א הראשון לציון הרב הראשי לישראל הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א, הראשל"צ הגר"א בקשי דורון, הגאון רבי משה צדקא שליט"א, הגאון רבי שלום כהן שליט"א, הגאון רבי מנחם צבי ברלין שליט"א ועוד גדולי תורה רבים וחשובים מהם שהגיעו זמן רב לפני תחילת הלוויה כדי להשתתף באמירת התהילים.

סמוך לשעת התחלת הלוויה מגיע מרן מאור ישראל שליט"א מלווה בבנו הגאון רבי משה יוסף שליט"א וביו"ר תנועת ש"ס חה"כ הרב אלי ישי שיחי'.

הגר"ר פרץ שליט"א ראש ישיבת "פני יהושע" פותח:

"זכור ה' מה היה לנו, הביטה וראה את חרפתנו. זכור ה' מה היה לנו. נשיא אלוקים בתוכנו.

מרן ראש הישיבה, הנזר והעטרה.

הביטה וראה את חרפתנו, יתומים היינו ואין אב, ראש העטרה, שר הצבא נסתלק לבית עולמו. וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'". 

הוא מכריז על כך שהרב המנוח הביע את רצונו של יורבה בהספדים, "רק דברי התעוררות", ובהתאם לכך אכן נערכים הדברים.

הרב פרץ שליט"א מזמין את נשיא הישיבה הרה"ג יעקב עטייא שליט"א לאמירת הקינה "דיין אמת".

בקול בוכים שבור ומרוסק אומר הגר"י עטייא את הקינה הזו בנעימה הנהוגה בקרב יהודי בבל.

אחריו עולה מרן מאור ישראל שליט"א אשר מקצר גם הוא בהתאם לרצונו של הנפטר הגדול.

מרן מאור ישראל שליט"א משווה בין דברי קינתו של דוד המלך על שאול ויהונתן לבין ראש הישיבה זצ"ל ואומר "צר לי עליך אחי שבתי, נעמת לי מאוד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים".

על דיבורו של מרן שליט"א ניכר היטב גודל האבידה, "יהי זכרך ברוך" מסיים מרן, "לך למנוחות שאננות, נוח ותעמוד לגורלך לקץ הימים".

אחרי מרן שליט"א עולה הרה"ג משה צדקה מראשי ישיבת פורת יוסף שהיה מהשותפים החשובים עם הגר"ש אטון זצ"ל בהקמת ישיבת "ראשית חכמה" כבר משחר קיומה. "נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו" פותח הגרמ"צ,

היום הזה. יום מר ונמהר לישיבה הקדושה הזאת... איבדנו את הנשמה הטהורה והיקרה.

הגרמ"צ מציין בדבריו את רצונו של ראש הישיה שלא יינשאו הספדים אולם מגלה כי בקשה אחת כן היתה לו: "הרב רוצה התעוררות!"

הוא מספר על בקשתו של הגר"ש אטון זצ"ל שבהלווייתו יוקראו דברי הגמרא ממסכת ברכות המתארת את הדו- שיח האחרון שבין רבי יוחנן בן זכאי -לפני פטירתו - לתלמידיו. "בקשתו של הרב המנוח היתה שנתעורר מהמאמר הזה" אומר הגר"מ צדקה ומקריא את אותה גמרא.

קטע אחר קטע הוא קורא ומוצא כיצד דרך המוסר הזו שהוזכרה בדברי רבי יוחנן ותלמידיו מאפיינת למעשה גם את כל דרך חייו המופלאה של ראש הישיבה זצ"ל.

בסיום דבריו זועק הגר"מ צדקה ש"כיון שכל עניינו של הרב בישיבה היה לגדל את הבחורים ולחזק אותם, אנחנו צריכים לבקש ממנו שיתפלל על הנוער שבדורנו העומד בפני ניסיונות קשים, שלא היו אף פעם, כשיש חיידקים נדבקים מהחיידקים. מי ישגיח עלינו כעת לאחר פטירתו של רבנו" הוא מזכיר גם את דמותו הגדולה של אביו עליו השלום רבי בן ציון אטון זצ"ל שהיה שתקן גמור, "וגם הרב היה הולך בדרכיו".

בסיום דבריו הוא מבקש מהמנוח שימשיך את דרכו בחיים ויתפלל על עם ישראל כולו השרוי בצרות על בני הישיבות, ועל תלמידיו הרבים אותם הותיר שבורי לב.

בקול בוכים בנו נשא הרב הגאון רבי בן ציון שליט"א דברי פרידה קצרים מאביו הגדול, תוך בקשה שימליץ טוב על כל בני המשפחה.

דברי התעוררות מרים נשא בשם כל המשפחה, חתנו של ראש הישיבה הרה"ג שלמה חנינה שליט"א, ראש ישיבת "בית חנינה"

הוא היסב את דבריו על דברי המשנה במסכת סוטה בה נכתבו מעלותיהם של גדולי התנאים, מעלות אותן חסר העולם עם פטירתם.

שקדנות, כבוד התורה, חסידות, זיו חכמה, טהרה ופרישות, ענוה ויראת חטא. ועוד מעלות רבות הוזכרו באותה משנה והגר"ש חנינה ציין נקודות נוגה ממסכת חייו מלאת ההוד של חמיו זצ"ל, ציוני דרך המעידים עד כמה מתאימות לו ולדמותו כל אותן הגדרות שנכתבו במשנה.

"אלה אינם דברי הספד", ציין הגר"ש חנינה, "אלה הם דברים שרציתי לזכור אותם, לזכור היטב..."

"יהי רצון", סיים, "שיעלה בתפילה על ישיבתו הקדושה - ישיבת ראשית חכמה - מפעל חייו , על ישיבתו "פני יהושע" תלמידיו היקרים ובראשם בנו ממשיכו הרב בן ציון אטון, עליהם ועל כל עם ישראל.

ובילע המוות למצח ומחה ה' מעל כל פנים אמן.

הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א:

שמיעט אף הוא בדברים על פי בקשת המנוח הגדול, ביקש לציין רק נקודה אחת של הכרת הטוב הגדולה שיש לתלמידי ישיבת פורת יוסף שלפני ארבעים וחמש שנה, "אנחנו חייבים לו את התורה שלימד אותנו" - זאת עקב השקעתו המרובה של הגר"ש אטון זצ"ל בכך שתלמידי הישיבה לא יפסידו את זמנם בשעות הערב מאחר וסיום הלימודים בישיבה באותה תקופה היה מוקדם מהמקובל היום, "ועכשיו איבדנו את הצדיק הגדול והנורא הזה.

הוא סיים באמירת הסליחה "אנשי אמונה אבדו" - הכה מתאימה למעמד נורא הוד זה.

לאחר אמירת הקדיש ולאחר המעמד הגדול של בקשת המחילה בשם כל המוני תלמידיו מכל תקופות חייו בהן השפיע על עולם התורה כולו, הכריז הרב פרץ שליט"א על צאת מסע הלוויה מהיכל הישיבה (בבחינת "כותלי הבית יוכיחו") דרך מועד לכל חי בסנהדריה דרך רחוב שאול המלך ליד בית הכנסת שערי ניסים, תלמידיו הקרובים נשאו את המיטה לאחר טבילה ו"בחליצת כתף".

לקול קריאות שבר נוראות של המוני תלמידיו המתקשים להיפרד ממורם ורבם הדגול אותו העריצו כל כך, הוצאה המיטה מהיכל הישיבה על כתפי התלמידים המבכים בדרכה אל בית העלמין.

בכך החל מסע הלוויה את דרכו לכיוון בית העלמין סנהדריה -כשלאורך כל הדרך מסייעת המשטרה בהכוונת התנועה והמון האדם שבא להשתתף בהלוויתו של אחד מגדולי ומאורי דורנו, ראש ישיבה שהעמיד תלמידים הרבה והשפיע מהודו על עם ישראל כולו ועל יהדות המזרח בפרט.

שעה ארוכה לאחר מכן נטמן גופו הקדוש בבית העלמין סמוך ונראה לרבותיו הגדולים זיע"א.