רבי וידאל די טולושא

רבי וידאל די טולושא (טולוזא, מכונה גם המגיד או הרב המגיד על שם פירושו), גדול מפרשי הרמב"ם, בעל "מגיד משנה" על משנה תורה.

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

תולדות חייו

נולד בעיר טולוז שבקטלוניה (כיום בצרפת). סביר להניח שבגיל צעיר עזב את טולוז, מפני שיהודי העיר גורשו, והנשארים נטבחו.

ישנו ויכוח מי היו רבותיו. הרדב"ז (ח"ו סי' ב"א שטז) כתב ש"בעל 'מגיד משנה' הוא תלמידו של הרשב"א". הרב החיד"א (שם הגדולים, מערכת גדולים, אות ו, ערך [ד] רבינו וידאל די טולושא) כתב שלא מסתבר שהיה תלמידו ממש, משום שאף שהוא מצטט מדברי הרשב"א רבות, לא מצאנו בשום מקום שהוא מכנה את הרשב"א בכינויים: 'רבי', 'מורי' וכדומה, ואף במחינת סדר הזמנים רחוק הדבר. ומסיים החיד"א: "לכן היה נראה שמה שכתב [הרדב"ז]: 'תלמידו של הרשב"א'... כונתו שהולך בעקבותיו תמיד".

כמו כן, משיג החיד"א על דברי רבי חיים ויטאל, שרבו של רבי וידאל היה הרא"ה^{(דרוש מקור)}, שהדבר איננו מסתדר עם סדר הזמנים, וגם לא נראה כן מדברי רבי וידאל^[1].

רבי יוסף קארו כותב (הקדמת הכסף משנה), כי ר' וידאל היה חברו של הר"ן.

בחלק מכתבי הר"ן, הרשב"ץ והריב"ש, מכונה רבי וידאל בכינוי "רבי אנוידאל"^{(דרוש מקור)}, ופירושו- "האדון וידאל", שכן א' ו- נ' הן קיצור המילה 'אדון'^{(דרוש מקור)}.

הריב"ש ורבי יוסף קארו מכנים אותו 'קדוש'^{(דרוש מקור)}, ויש שהסיקו מכאן, שכנראה נרצח על קידושה ה' ברדיפות שהיו בזמנו על יהודי ספרד וקטלוניה^{(דרוש מקור)}.

על פי דברי רבי חיים ויטאל בשם האר"י (שער הגלגולים, הקדמה, אות לח; וכן בספר החזיונות), רבי חיים ויטאל הוא גלגול מנשמתו של רבי וידאל, שכן פירוש המילה וידאל (וכן ויטאל) הוא "חיים". על פי דבריו, רבי וידאל נאלץ לחזור בגלגול מפני שהורה לאשה הוראה שגויה בהלכות נדה, או מפני שהתעסק בפילוסופיה במקום בקבלה.

משפחתו

בנו היה רבי יצחק, והיה רב בעיר אלקלה שבספרד, ואליו מופנית התשובה בשו"ת הריב"ש (סי' תעג).

ספרו מגיד משנה

פירושו "מגיד משנה" נחשב לאחד הפירושים הבסיסיים והיסודיים ביותר לספר היד החזקה. הוא נכתב רק על הספרים זמנים, נשים, קדושה, נזיקין, קנין ומשפטים. אמנם, על פי דבריו של מהר"ם אלשקאר, נמצאים במצרים כתבי יד של פירושיו לשאר ספרי הרמב"ם. בפירושו, מביא את מקורותיו של הרמב"ם, וכן מגן עליו מקושיותיו של הראב"ד. לרוב, כאשר יש מחלוקת בינו לבין נושא כלים אחר, ההלכה נפסקה כדבריו.

בהקדמתו משבח את הסדר שסידר הרמב"ם את ספרו:

"יותר שהיה רבינו חכם בדיני התורה ודבריו בהם צוף אמרי נועם, עוד אזן וחקר בהפלגת סידורו בספריו ולמד דעת את העם, בהיות כל דבר דבור על אופניו וכל ענין מיושב במקומו. לזאת כל בקי בספריו ואשר יחפוץ לבוא לחדריו, כי מקדש מלך ובית ממלכה סתריו, וערב לו לדעת סידור רבינו במאמריו" ( הקדמת המגדי משנה לספר זמנים).

התייחסות חכמי הדורות לחיבורו

חיבורים נוספים

מיוחס לו פירוש לספר איוב ופירוש ערבי ספר "תולעת ההגיון" של הפילוסוף הערבי אל עזאלי.

תקופת חייו של רבי וידאל די טולושא על ציר הזמן

הערות שוליים