הרב אהרן קלר

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית

הרב ד"ר אהרן קלר היה רבה הראשון של נהריה.

נולד בשנת תרס"ט בגליציה, ובגיל צעיר עבר עם משפחתו לעיר בויטן שבגרמניה. התחנך בברלין שם שילב השכלה כללית יחד עם לימודי קודש. בהמשך לימודיו השלים תואר דוקטורט מאוניברסיטת ברלין והוסמך לרבנות ע"י בית המדרש לרבנים בברלין על ידי הרב יחאיל יעקב ויינברג, בעל "שרידי אש". כמו כן, כיהן כרבה של בויטן.

לאחר שהואשם ע"י הגסטאפו באשמת הרחבת היתר הכניסה לאסירים יהודים בכלא הגרמני, ברח ברכבת מגרמניה לפולין עם אשתו ובנו הקטן, משם המשיכו באוניה לרומניה ומשם ל[ארץ ישראל]], אליה הגיע בשנת תרצ"ט. במהלך השואה נספתה כמעט כל משפחתו.

לאחר זמן קצר עבר לרעננה, שם הקים את התיכון הדתי הראשון בעיר, "יבנה". אז קיבל הצעה מהרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, לכהן כרב העיר נהריה. הוא נענה להצעה, ובהיותו בן 30 בלבד החל לכהן כרב העיר.

בגליל המערבי לא היתה אז אף סמכות דתית. גם את תושבי נהריה לא ממש עניינה הדת וכך מצא עצמו הרב קלר כסמכות הדתית היחידה שנתן שירותי דת לכל האזור ושימש גם כאב בית הדין בגליל מערבי. חיש מהר התחבב הרב הצעיר מגרמניה על המקומיים האזור ויצר קשרי ידידות עם תושבים רבים גם מקיבוצים ומושבים רבים.

רב האסירים. כמו שביקר אסירים בכלא הגרמני כך גם בכלא עכו היה הרב קלר פעיל בתקופת המנדט בטרום הקמת המדינה. הוא היה מגיע לכלא ועורך שיחות, תפילות עם האסירים ומעודד את רוחם. מה שזיכה אותו בכינוי רב האסירים. הרב קלר שימש צינור מידע בין האסירים למשפחותיהם.

במלחמת העצמאות, עם קום המדינה, חרך נפשו הרב קלר על מנת להביא את החללים לקבורה שלא יהיו מאכל לחיות הבר ועוף השמים. את הרוגי שיירת יחיעם זיהה בשיטה קבלית לאחר שאף גורם לא הצליח לזהות אותם.

במרוצת השנים פיתח הרב קלר את מוסדות הדת בנהריה ובנה מרקם יחסים טובים עם העולים החדשים שעלו ארצה בשנות ה-50 וה-60 מרחבי תבל.

בהמשך שיתף פעולה באחווה ואהבה עם עמיתו הרב דוד אבוחצירא שליטא ששימש כרב הראשי הספרדי של נהריה באותה עת.

הרב קלר שלח ידו גם בעט והוציא תחת ידיו שני ספרים: "נהריה בבניה" – המתאר את התפתחות הדת בנהריה והספר " מטה אהרון" – ספר הלכות.

הוא היה נואם רהוט ומבריק בעל לשון חדה שנאם תמיד בצורה דו-לשונית - גרמנית ועברית. מכריו מספרים כי הרב היה איש ענו וצנוע שתמיד התייחס בצורה שווה לכל אדם.

"אני זוכרת כשהייתי קטנה והייתי הולכת איתו ברחוב תמיד היה מקדים שלום לכל אדם. אבא תמיד ראה את האדם שמולו ודיבר בגובה העיניים" – סיפרה בתו של הרב קלר, דר זהבה נויברגר.

חיל בריטי בגינת הבית סיפורים על אישיותו הקסומה של הרב יש לרוב אך דר נויברגר בחרה לספר לנו מקרה אחד "שאולי יעזור לכם להבין את היחס של אבא לכל אדם אפילו גוי" הסבירה. המדובר על לילה חורפי אחד בתקופת המנדט בו נמצא חייל בריטי שהיה שרוי בגילופין, מגולגל בגינת ביתו של הרב.

בלי לחשוב פעמיים הכניס הרב קלר את הבריטי השיכור והציל אותו מקפאון. " זה היה אבא שלי" אמרה דר נויברגר "אדם זה אדם ללא הבדל דת גזע ומין".

בשנת 1996 מונה הרב ישעיה מייטליס חתנו של הרב קלר לעמוד בראש הרבנות בנהריה כשהאחרון מסכם 57 שנות כהונה בתפקיד הרב. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1998 כבה הנר. הרב קלר הלך לעולמו בגיל 89 כשהוא משאיר אחריו משפחה מכובדת לתפארת ודור עתיד להמשך העשייה התורנית. בשנת 2006 הלכה לעולמה גם רעייתו הרבנית צביה קלר.