יעוד

הגדרה

אמה עבריה יכולה להתקדש לאדון או לבנו (הסוגיא בקידושין יח: ויט., בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים קידושין יח).

לדוגמא, האדון אומר לאמה "הרי את מקודשת לי", ומאז מפסיק לנהוג בה עבדות ומתחיל לנהוג בה אישות (קידושין יט:).

מקור וטעם

מקורו מפורש בתורה בפרשת אמה עבריה "ואם לבנו יעדנה, כמשפט הבנות יעשה לה" (שמות כא-ט).

במהותו של מעשה היעוד (פעולת היעוד) חקרו ראשי הישיבות האם הוא מעשה קידושין כשאר מקדש אשה בכסף, או שהוא מעשה מחודש (דרך רביעית לקדש אשה, חוץ מכסף שטר וביאה) (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קפח. קונטרסי שיעורים קידושין יח-ג ד"ה והשתא: מעשה מחודש).

במהותה של חלות היעוד (תוצאת היעוד, שהאמה מיועדת) חקרו ראשי הישיבות האם הוא מדין קידושין כשאר מקדש אשה, אלא שיש בו כמה חידושים, או שהוא דין מחודש (גר"ח סטנסיל קפב. קונטרסי שיעורים קידושין יח-ב ד"ה ואשר וד"ה ונראה: דין מחודש).

פרטי הדין

בכסף הקידושין נחלקו התנאים: לחכמים מעות הראשונות לקידושין ניתנו, כלומר האמה מתקדשת בכסף ששילם האדון לאביה בזמן מכירתה, ולרבי יוסי ברבי יהודה מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו, והיא מתקדשת תמורת שווי המלאכה שהיא עדיין מחויבת לאדון (קידושין יט. ורש"י ד"ה הוא תני לה).

זמן חלות היעוד - לרבי יוסי ברבי יהודה שמעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו, פשוט שהיעוד חל משעה שמיעדה ולהבא (ולא למפרע).

לחכמים שמעות הראשונות לקידושין ניתנו (וזו ההלכה) נחלקו האחרונים לשלוש דעות (קונטרסי שיעורים קידושין יח-ז ד"ה סוף):

א) מקודשת רק משעה שמיעדה ולהבא (גר"ח יבום פרק ד בדעת הרמב"ם).

ב) מקודשת למפרע לכל דבריה משעת המכירה (פני יהושע ואור שמח).

ג) קניין הקידושין חל למפרע משעת המכירה, אך האיסור וההתייחדות לבעלה חלים רק משעה שמיעדה ולהבא (רש"י וריטב"א)^[1].

הערות שוליים