משפחת אברבנאל
|
|
אברְבֶנְאֵל או אַבְרַבַנְאֵל היא שם משפחה "רמה ונכבדה אשר יחושה למעלת נשיא הגיע עד לדוד המלך והיה לה חותם מיוחד ומגילת יוחסין ששבט יהודה" [1].
בני משפחה מפורסמים[עריכה]
בני משפחת אברבנאל מימי הביניים היו ידועים בעושרם הרב ובהישגיהם המדיניים וכן מנהיגים יהודיים בעלי השפעה "[2]:
- ראש משפחה היה יהודה בן שמואל או יוסף אברבנאל שהיה חי בסביליה שבספרד.
- יוסף אברבנאל, סביר להניח, היה "חכם גדול" והוזמן לחצר מלכותו של "אלפונסו העשירי" שכונה "החכם" שחי 1221- 1284 בסיביליה.
- נכדו, דון שמואל אשר היה מוולנסיה היה בעל השפעה בחצר שלושה מלכים קסטיליינים, בזה אחר זה. בימי השלישי שבהם "הנרי ה-3" - (Henry III of Castile) שחי בין השנים 1379-1406, הגיע לדרגה הגבוהה ביותר של Contador Mayor במינהל הכספים של קסטיליה. דון שמואל זה התנצר עוד קודם לגזרות קנ"א, 1391.
- דון יהודה בן שמואל עזב את ספרד והיה איש-כספים של הנסיך פרננדו, בנו של ז'ואו הראשון, מלך פורטוגל, ששלט בין השנים 1385-1433.
- רבי דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל בנו של יהודה, היה פרשן המקרא הנודע, הוא חזר לקסטיליה וישב שם עד שנת הגירוש ה"א רנ"ב (1492). הוא ושלושת בניו: יהודה, יוסף ושמואל עברו לאיטליה
- דון יהודה אברבנאל [1470 ליסבון - 1535 ונציה) היה בנו של יצחק , נודע בשם Leo Hebraeus .
- דון יוסף , הבן השני, נולד בליסבון בשנת 1471 . היה רופא מומחה בונציה. האריך ימים ונודע כי בשנת 1473היה בפררה.
- שמואל הבן הצעיר, נולד בליסבון בשנת 1473. נשלח לסלוניקי ללמוד תורה. היה גזבר לדון פרדו, משנה למלך בנאפולי. אמרו עליו שהוא נושא שלושה כתרים:כתר תורה, כתר גדולה וכתר עושר. אשתו, בנוינידא, עשתה צדקה וכן מנעה גירוש יהודים מהעיר, לאחר פניה לקיסר קרל החמישי. עזבו את העיר, לאחר שנדרשו לשאת אות קלון. עברו לפררה ושם מתו בשנים 1551 - 1554.
עיר מולדתה של המשפחה הייתה סביליה. בה הם ישבו גם בתקופה שלטון האיסלם בספרד [2]. העיר נחשבה למרגז מסחרי גדול שהשפעתם של היהודים בו הייתה רבה. העיר עמדה במוקד של פולמוסים דתיים. ואפילו אחד מבני המשפחה דון שמואל המיר את דתו. בנו דון יהודה בן שמואל ניתק את היחסים עימו ועם בניו היגר לפורטוגל. בנציון נתניהו בספרו (דון יצחק אברבנאל, הוצ' שוקן,2005, עמ' 22] מציין כי נושא המרת הדת של דון שמואל והעובדה שלא חזר ליהדות אינה מוזכרת בחיבורי דון יצחק, נכדו. [2].
בני המשפחה הבאים במאות ה-15 וה-16 התיישבו בהולנד, אנגליה בלבנט ועוד.
יהודה בן שמואל אברבנאל[עריכה]
יהודה בן שמואל אברבנאל היה שר האוצר בממלכת פורטוגל.
יצחק אברבנאל בן יהודה[עריכה]
- ערך מורחב - רבי יצחק אברבנאל
יצחק בנו, רבי דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל, פרשן המקרא נולד בליסבון בשנת ה"א קצ"ז (1437) ונתחנך תחת השגחת אביו, שהיה "איש רב פעלים ושר המלך". למד תורה מפי גדולי הדור והיחוד מרבו המובהק ר' יוסף בן אברהם חיון. קרא את ספרי הפילוסופים שהיו ידועים בימיו. בנערותו חבר את הספר "עטרת זקנים" הכולל באור לפרשה : "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" [3]. . יחד עם חיבור זה חיבר גם את הספר "צורת היסודות", הכולל השקפות פילוסופיות על העולם והטבע וכן על ההשגחה הפרטית, השארת הנפש ויסודות הדת. החל לכתוב פרוש לספר דברים בשם "מרכבת המשנה", אך הוא נאלץ ךעזוב את עבודתו הספרותית. הסיבה לכל הייתה כי אלפונסו החמישי מלך פורטוגל בחר בו לשר האוצר.
יהודה אברבנאל בן יצחק[עריכה]
דון יהודה אברבנאל (1460 - 1530 לערך) היה רב, רופא, פילוסוף יהודי ומשורר.
מקורות[עריכה]
- תולדות המחבר במבוא לספר זבח פסח, אשר חברו דון יצחק אברבנאל, בן השר יהודה אברבנאל, נדפס בויניציאה בשנת ש"ה לפ"ק (1545). נכלל באוצר פרושים וציורים אל הגדה לפסח משנת תרע"ז (1917) על ידי יהודה דוד אייזענשטיין והודפס בשנת תשל"ן (1975) בהוצאת ספרים "שילה" , תל אביב
- הערך "אַבְרַבַנְאֵל" באוצר ישראל כרך ראשון, עמ' 96