שיחת משתמש:למאי נ"מ?

העברתי את שיחותי הישנות לארכיון מפני אורך הדף, המעוניין יוכל למצוא אותן שם. למאי נ"מ? 03:14, 30 ביולי 2012 (IDT)

לקחים ממגילת אסתר

כל הכבוד, רעיון מצוין!

(אמנם צריך לשכתב את הציטוטים, וראיתי שאכן השארת תבנית, וגם עוד יש מה לעבור על הערך מגילת אסתר ולעשות אותו בסגנון אנציקלופדי יותר, אבל עשית עבודה מצוינת.) אברהם אליצור 13:14, 20 ביוני 2012 (IDT)

דיון קשור. למאי נ"מ? 19:45, 30 ביולי 2012 (IDT)

פאה נכרית

אין לי מושג איך להגיב על ההודעה שקיבלתי. האם זה המקום לכך? אשמח להשיב על הפנייה. --79.182.144.229^{(שכח/ה לחתום)} שיחה

עניתי לך בדף השיחה שלך. למאי נ"מ? 04:34, 11 ביולי 2012 (IDT)

באותו נושא: הגבתי לך בדף שיחתי. טישיו * שיחה 05:50, 13 ביולי 2012 (IDT)

אגב, האוסרים מביאים ראיה לאסור מדברי הגר"א בשנות אליהו במסכת שבת פ"ו. האם פירושו הנ"ל אינו על סדר זרעים בלבד? טישיו * שיחה 06:19, 13 ביולי 2012 (IDT)

ראה בקישור שאסף את דברי הגר"א, ובתחתית העמוד צילום מהשנות אליהו. לעצם שאלתך - אחפש בלנ"ד. יישר כוח! --למאי נ"מ? 06:25, 13 ביולי 2012 (IDT)

לפחות למסכת שבת - יש, ראה בספר שדה אליהו. יישר כוח! --למאי נ"מ? 06:37, 13 ביולי 2012 (IDT)

וראה שם סד ע"ב. בוקר טוב! --למאי נ"מ? 06:39, 13 ביולי 2012 (IDT)

אודה לך אם תוכל לבדוק את הקישורים לפני יצחק ולוישב יוסף שהובאו בדיון האחרון (לפני שאמזלג השתתף בדיון), וכן את דעתו של ר' רפאל זילבער (מובא כעת בדעת האוסרים משום מראית עין) טישיו * שיחה 07:27, 22 ביולי 2012 (IDT)

שלום ידידי היקר. איני רואה תכלית בדיונים עקריים אין תכליתיים עם מתירי או אוסרי הפאה. אבקש את דעתך הקצרה והחד פעמית כדי שנוכל לגמור לפי רוב מנין. ובעיקר בפסקה החדשה שפתחתי אתמול של רשימת טעויות ברשימת המתירים. טישיו * שיחה 15:46, 23 ביולי 2012 (IDT)

הוספת פסקה חדשה

שלום ידידי. כאשר אתה פותח פסקה חדשה בנושא חדש עדיף שזה יהיה על ידי לחיצה על לחצן "הוספת נושא" ולא על ידי הוספת טקסט לקטע הקודם, בצורה זו ניתן לדעת מדף השינויים האחרונים ה על איזה נושא נכתבים דבריך. תודה מראש טישיו * שיחה

צודק לגמרי. מקווה שאזכור... יישר כוח, למאי נ"מ? 21:12, 31 ביולי 2012 (IDT)

מניעת השמצות

לענ"ד יש להחליף את השימוש בשמו של מח"ס הס' חן וכבוד לראשי תיבות של שמו, כדי למנוע תוצאות בגוגל, מה דעתך? טישיו * שיחה 17:25, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח! זה רעיון מצויין. אי בדידי תליא, יש לשקול למחוק לחלוטין את ההשמצות, ולהשאיר רק את דברי הטעם שכתב הלה. עשה כחכמתך! למאי נ"מ? 17:49, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה, יפה עשית. טישיו * שיחה 18:19, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

תשורות חן לכבודו! למאי נ"מ? 18:21, 2 באוגוסט 2012 (IDT)

מה דעתך

על המתשמש מאורות הקודש, האם הוא משחית? טישיו * שיחה 20:03, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

במבט ראשון - כן. אבל אולי כדאי לתת לו עוד צ'אנס? (ובפרט שאינני 'סגור' על עצמי בזה). יישר כוח גדול! למאי נ"מ? 20:11, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

יצרתי עימו קשר בדף השיחה, נראה מה יגיב. טישיו * שיחה 20:12, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח גדול! למאי נ"מ? 20:13, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

עכשיו קלטתי מה היה. המתשמש סה"כ ביקש להסיר את התבנית להשלים מהערך כותח, לשם כך הוא נכנס לדף התבנית דרך הקישור מתחת לערך כותח בחלון העריכה המקשר לתבנית, והוא רוקן אותה מבלי לדעת שבכך הוא מרוקן אותה מכל הערכים. הפתרון לכך היא הגנה על כל התבניות הנמצאות בשימוש ומניעתן מעירכה למפעילי מערכת בלבד, כנהוג בויקיפדיה ובשאר האתרים. טישיו * שיחה 05:23, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח גדול! כעת רואים כמה צריך להיזהר מלחשוד בכשרים. לעניות דעתי הערך כותח עדיין זקוק לתבנית הנ"ל, ואכמ"ל. כל הכבוד! למאי נ"מ? 10:19, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

לשם משתמש וירטואלי עדיין אין כל חזקת כשרות (בשונה מאדם המוכר כיהודי שומתו"מ), ולכן אנו שופטים אותם לפי פעולותיו, ואין את החיוב לדון לכף זכות.. אבל אכן הדבר מלמד מוסר השכל בעולם הלא וירטואלי עד כמה צריכים לדון לכף זכות. בנוגע לתבנית אתה מוזמן להחזיר. תודה רבה אגב, אתה מסבירן מעולה, הסברת היטב בדף השיחה שם את פעולותי.. וכן בעבר בנוגע לערך פאה נכרית..!! טישיו * שיחה 16:38, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה רבה על הקומפלימנטים! למאי נ"מ? 17:41, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

העברת שם הערך

העברת ערך, עדיף מאוד שתתבצע על ידי לחיצה על הלשונית העברה, אליה מגיעים על ידי לחיצה על החץ הזעיר שליד הלחצן "הצגת הסטוריה". הסיבה: שמירת קרדיט של הכותבים. טישיו * שיחה 03:55, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח! החכמת אותי. מה אתה מציע כעת? (למחוק את מה שעשיתי ולהשתמש בדרך של מר, או לא). תודה רבה! למאי נ"מ? 09:56, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

ראיתי שנתת קרדיט בדף השיחה, וזה בהחלט בסדר. יום מצויין! טישיו * שיחה 16:40, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

בקשת עזרה

שלום לידידי,

לאחרונה שמתי לב כי הנך מוסיף למקורות המובאים באתר שאינם בפרוייקט השו"ת קישור למקום המתאים בהיברו-בוקס. "ראיתי ושש ליבי". ניסיתי אף אני לעשות כן,(ראה בערכים מציצה והרמב"ם והקבלה), בחלק מהם אכן הצלחתי לקשר לעמוד המתאים בתוך הספר המבוקש, ובחלק מהם הקישור משום מה מקשר אך ורק לשער הספר, ובתוך הספר הקורא נאלץ לחפש בעצמו ידנית. אשמח אם תנסה לזהות איזושהי בעיה או שתסביר לי מה ההבדל בין הקישורים שאני שמתי לבין הקישורים ששמת אתה.

בתקווה לשדרוג האתר, אריאל ביגל נ"י 21:58, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח גדול!

א. בערך מציצה הקישורים של מר עבדו לי מצויין, ובערך הרמב"ם והקבלה תיקנתי את הקישורים שלא עבדו לי.

ב. אינני יודע כיצד כבודו מכין את הקישורים, כדי שאנסה לחפש את ההבדלים (אני פותח בעמוד הרלוונטי, ומעתיק את הקישור).

ג. כמדומני (אף שאינני בטוח) שאני למדתי ממר לעשות קישורים להיברו-בוקס, ועל כך תודתי.

ד. כדאי גם לדעת ש'אוצר החכמה' עד עמ' 40 פתוח לציבור הרחב, וניתן לעשות קישורים לעמוד ספציפי ע"י לחיצה על "צור קישור" (בצד שמאל למטה) בזמן שאתה צופה בעמוד הרלוונטי, וגזירת הקישור שנוצר בתבנית הסמוכה לכפתור הנ"ל.
באוצר החכמה ספרים רבים שאין בהיברו בוקס, וייתרון נוסף: ספרים שונים במהדורות טובות יותר מבהיברו בוקס.

ה. יישר כוח על שיכלול האתר!

בהערכה גדולה! למאי נ"מ? 01:26, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

אריאל, אני מכיר את הבעיה עליה אתה מדווח בנוגע לקישורים באתר היברו בוקס. מקור הבעיה היא, שכאשר אתה מגיע לעמוד שאותו אתה מחפש על ידי ביצוע "חיפוש" בתוך הספר הן על ידי חיפוש פרטי והן על ידי חיפוש כללי בתוכנה הנ"ל, אם תקשר משם זה לא יוביל לעמוד המבוקש, אלא אם כן תלחץ על "הבא" או "הקודם" וחזור. טישיו * שיחה 05:16, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

יישר כוח! החכמתני.
תמשיכו לשכלל את ויקישיבה! למאי נ"מ? 09:34, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

לא הצלחתי להבין את העצה שנתן ידידינו טישיו, אם מישהו מכם יוכל להסביר לי (אני קצת גרוע בתפעול של מחשב). אריאל ביגל נ"י 22:49, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

פשוט מאוד, השאלה היא כיצד הגעת לעמוד המבוקש שחיפשת בתוכנת ההיברו בוקס, אם על ידי דפדוף ידני, זה בסדר, כי אז הקישור מוביל לעמוד, אבל אם הגעת לעמוד שחיפשת על ידי חיפוש, כי אז אם תקשר לעמוד במחשב שלך, הוא לא יקשר לעמוד המבוקש. טישיו * שיחה 07:23, 15 באוגוסט 2012 (IDT)

תגובות לשיחת הערך: שיטות הפוסקים

למאי נ"מ, אם יש לך אפשרות עריכה שם, נא להכניס לשם ולמחוק מכאן (מדוע אין אפשרות לערוך שם?)

פתיח לרשימות הפוסקים

1. יש השלכות הלכתיות לכל דבר וענין, אבל כל מתיר וכל אוסר כתב כמה וכמה טעמים לדבריו, ואי אפשר לחלק אותם לאלפי קטגוריות, של מתירים ואוסרים.

2. האדמו"ר מליובאוויטש, כולי עלמא מודים שהוא מתיר פאה. כולי עלמא מודים שבמכתביו ודרשותיו הוא כתב עשרות פעמים שיש להעדיף פאה על מטפחת. יש 'משפיע' אחד בחב"ד שניסה לטעון שברוב המקרים אמנם עדיף פאה על מטפחת, אולם אם המטפחת מכסה כדבעי, היא עדיפה גם לשיטת האדמו"ר, וזה נוגד את מה שכתב האדמו"ר ואת דעת רוב רבני חב"ד. לכן לומר שהוא שנוי במחלוקת - אין זה אלא בדיחה.

הש"ג, גם הוא לדעת 250 אחרונים אוסרים ומתירים, סובר שמותר פאה. אברך אחד כתב שדעתו היא להתיר רק בחצר, ודבריו מאוד מאוד מוקשים ותמוהים כמו שהובא בדברי אחרונים שונים. האם זה נקרא שהוא נתון במחלוקת? כנ"ל לגבי הרמ"א, רק היעב"ץ טען זאת, וגם בדרך "אפשר".

3. הפוסקים שהתירו במקום שהדבר נוהג, לשיטתם זה היתר גמור, ורק במקום שנהגו בכך, יש בעיה של דת יהודית או מראית העין. ממילא כיום כשנוהגים בפאה בכל אתר ואתר, אין זה אלא היתר גמור. אחד מהם הוא המגן גיבורים - שנכתב ע"י שניים מגדולי הפוסקים, ושם הם מבארים היטב את היתר הפאה. האם ניתן לקרוא לזה "אי הכרעה"? תמיהני.

4. מראה הפאה המותרת הוא נדון בפני עצמו, ואינו קשור לרשימת הפוסקים המתירים או האוסרים פאה באופן עקרוני. זה נדון השייך לערך פאה נכרית ולא לערך שיטות הפוסקים.

5. המתירים, לכ"ע דיברו בכל המצבים הקיימים. למעט אלה שהגבילו זאת במנהג המקום - שזה לא שייך, ובמראה הפאה - שזה נדון אחר לגמרי. האוסרים - יש אחרונים שטענו שהם יחזרו בהם כיום, ובשביל זה יש פיסקה מיוחדת הדנה בכך. אולם אי אפשר להוציאם מרשימת האוסרים ולהכניסם לרשימה מיוחדת של "יחזרו בהם"...

6. ההקדמה של הערך הלא מדוייק, עם כל הפירוט, מיותרת לדעתי. היה מספיק תבנית "בעבודה" ותו לא. אליהו אמזלג 16:15, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

הערות כלליות על הרשימה וכן שיטת הפרי מגדים, פני יצחק, וישב יוסף ומרפא לנפש

1. שוב: המאמר באליבא דהלכתא מופיע בעילום שם. לא ראיתי ש'אבוחצירא' הביא שם מסויים. אתה יכול לכוון אותי?

2. לא ענית על מה שכתבתי בדעת הרב זילבר, וניתחתי את מהלך דבריו: הרב רפאל זילבר, למשל, מוכח במפורש שהוא תופס עמדה. הוא כותב שרבו האוסרים משום מראית העין; מביא את המגן גיבורים שבמקום שאין מנהג אוסרים, כלומר שבמקום שיש מנהג אפשר להקל; מציין שנהגו להקל - למנהג יש משמעות מאוד גדולה בפוסקים; ומסיק - ראוי לדקדק לא לעשות באופן שאין היכר. זוהי מסקנה. למה להתעלם מכך?

3. אם רוצים - אפשר ליצור רשימות מדוייקות בתכלית הדיוק. ואם יש הערות, אפשר להכניס שמות בתוספת הסתייגות. אליהו אמזלג 16:26, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

המזכיר את דעת המתירים; וכן טעויות ברשימת המתירים: וישב יוסף, שבט שמעון, שבילי דוד, נחלת בנימין ועוד

1. אם לא הבנתי את כוונתך, עמך הסליחה, מכל מקום כמו שכתבתי, בוודאי שיש למנות את השואל כמתיר, אם הוא הביע את דעתו בצורה ברורה. ו"שאלת חכם חצי תשובה", וכאן יש תשובה מלאה. אם הוא מעוניין בחוות דעת נוספת, אין זה אומר שדעתו נשללת, או שאין לו מה לדחות את החכם המשיב לו.

2. "שבט שמעון" מביא את המתירים בלבד. זה מה שכבר כתבתי, וציטטתי דבריו, ולא דחית זאת. הוא מביא את הש"ג, והמג"א שדוחה את הב"ש. לאחר מכן יש פלפול בראיות, ללא הכרעה - אין זה סותר את תחילת דבריו שבהם הביא בפשטות את המתירים. ושוב, חזר הכלל שקבע ה"פני יצחק", שפוסק שהביא את המתירים ולא חלק עליהם במפורש, הרי הוא סובר כמותם. אליהו אמזלג 17:35, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

המתירים רק במקום שמנהג להקל - שיטת הפרי מגדים והמשנה ברורה

1. רוב (ואפשר לומר: כל) הראשונים והאחרונים הקילו בזה מעיקר הדין, ורק משום מנהג יש מחמירים, כמו שכתב בביאור הלכה שאין זה ברור אבל לא כתב לאסור אלא משום מנהג, וכמו שכתב בית שמואל, ומה שהבין בסמ"ג נראה שאין זה הביאור הנכון בסמ"ג וכדלעיל. גם חת"ס אסר משום שקיבלו אבות אבותינו.

ובמה שכתבת, הוצאת את הדברים מהקשרם, כי הדברים שלי היו אמורים ביחס למה שכתבת, ואביא כאן את השתלשלות הדברים:

אני כתבתי: "אתה דימית את היתר המשנ"ב במקום שנהגו, להיתר פאה נכרית לחצר. היתר לחצר הוא למעשה איסור, כלומר אין שום היתר לצאת לרשות הרבים. האם מי שמתיר "בחצר" נקרא מתיר? (גם כל ענין "היתר החצר" הוא המצאה של הרב ליפשיץ הנ"ל, לחצר אין צורך בשום היתר כיון שמדינא דגמרא ולדעת כל הראשונים מותר לצאת פרועת ראש לשם) אולם המתיר במקום שנהגו, זה היתר גמור, ורק חשש למראית העין במקום שלא נהגו".

אתה כתבת: "כפי שזכור לך, כתבתי במוסגר: "זו דמגוגיה, כמובן", ועכשיו אתה מסביר מדוע זו דמגוגיה, ומסתבך, שכן אע"פ שלדעת הרבה ראשונים מותר לאשה לגלות שערותיהם בחצר, מ"מ יש רבים שחולקים, ובזמנינו רוב ככל שומרי המצוות מקפידים שהאשה תכסה ראשה גם בבית כשיש שם אחרים. נמצא שהמתיר פאה נכרית בחצרה (ובביתה), מאפשר לאשה בביתה לחבוש פאה נכרית, אף אם יש שם אורחים".

לזה עניתי לך, שפשוט וברור שהמנהג בזמן הגמרא היה לגלות שיער בחצר, וכן פסקו כל הראשונים כאמור (רק בשיטת הסמ"ג יש הטוענים שאסר בחצר). רק בדורות האחרונים היה מנהג במקומות שונים, לאסור גילוי ראש בבית. ולכן זאת המצאה מגוחכת, להתיר "בחצר", וגם בימינו אנו, לא תמצא אשה ש"בחצר" תטרח ותלבש פאה ובחוץ תכסה את ראשה במטפחת או כובע.

2. לענ"ד, לא שכיחי רבים פירוש הדבר "רבים העוברים ושבים". אך אורחים היושבים בבית ומתבוננים באשה, מנלן להתיר?

3. עכ"פ, כבר כתבתי שהגר"ח קניבסקי בתשובה למח"ס חו"כ כתב בפשטות להעדיף פאה על מטפחת, ולא חילק, והיה זה גם לאחר שראה בספר חו"כ שהרבה פוסקים ספרדיים מתירים. וזאת משנה אחרונה של הגר"ח.

4. הביגוד קשור למראית העין ודת יהודית וזה שייך למנהג המקום ולא מנהג האבות, ובדורינו גם כשעברו קהילות שלימות, זנחו את הביגוד שנהגו בו שם. אליהו אמזלג 18:19, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

טענות נוספות

אכן דעת האדמו"ר מחב"ד היא להעדיף מטפחת למרות ש'מחבר' אחד מחב"ד כתב ההפך, כל רבני חב"ד יצאו נגדו. כל המתירים התירו רק בדיעבד במקרים מסויימים ויש לפרסם זאת. רוב הפאות שיש היום נאסרו ע"י כל הפוסקים ומצווה לציין זאת.יאירושי2^{(שכח/ה לחתום)} שיחה

יאירושי,

חבל שבשורה הראשונה כתבת דברים שהם אינם ענייניים, ובהמשך ימחקו - מן הסתם - ע"י מפעיל מערכת. כעת אני נמנע מלמחוק אותם ולהיכנס למלחמה מטופשת מי יותר זריז.

שוב אני מבקש מכבודו לחתום ע"י ארבעה סימני ~

לגופו של עניין, עסקתי בשלושה נושאים:

א. האדמו"ר מחב"ד - יש ויכוח על דעתו, כמדומני שהרב אשכנזי ג"כ תומך בדעתו של הרב וולפא, זה נכון? אם כן, זה לא רק "אחד מחב"ד".
כתבת ש"כל רבני חב"ד יצאו נגדו" - האם תוכל להביא יותר מכותב אחד שיצא נגדו?
מה אתה עונה על כל הציטוטים מדבריו שמביא הרב אמזלג?

ב. כתבת: "כל המתירים התירו רק בדיעבד" - יש לך מקור לדבריך? מה הכוונה "בדיעבד"?

ג. עוד כתבת: "כל המתירים התירו רק... במקרים מסויימים" - באיזה מקרים? יש לך מקור לדבריך?

ד. עוד כתבת: "רוב הפאות שיש היום נאסרו ע"י כל הפוסקים" - זו אכן נקודה נכונה, שלמיטב זיכרוני, יש מהפוסקים שכתבו שהמתירים פעם לא היו מתירים את הפאות המודרניות הנפוצות היום. ואכן, התכוונתי להכניס פסקה לערך פאה נכרית שתעסוק בפאות המודרניות ותציג את שתי הדעות. כדי לעזור לי בזה, אשמח שתציין לי לדברי הפוסקים שחילקו בין הפאות של ימינו לפאות העתיקות יותר.

יום טוב! למאי נ"מ? 18:05, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

הייתי מציע לך להתחיל ללמוד אם אין לך תשובות על השאלות הפשוטות האלה, אם השקרן התעמולן מצא איזה עשרה רבנים כביכול וזייף את דבריהם שהם מעדיפים פאה, מה מעדיפים כל השאר? ואם לקחת לך למטרה להשקיע בערך זה, אינך יודע שכל גדולי הדור (האמיתיים, לא כל מיני מחברים) אוסרים אותם? אז את זה "לא היה לך בזיכרון"? אתה תמים או מיתמם?

בינתיים לא ראיתי שאתה אובייקטיבי.יאירושי2^{(שכח/ה לחתום)} שיחה

יאירושי,

אתה רשאי להמשיך לתקוף אותי, אע"פ שאינני מבין על מה. בסך הכל ביקשתי ממך לנמק ולהוכיח את דבריך. זה לא רלוונטי כלל אם אני אובייקטיבי או לא. השאלה היחידה הרלוונטית היא אם יש לך מידע תורני שכדאי להכניסו לגוף הערך. כל זה מלבד הזלזול שלך ברבנים שונים, שאיננו ראוי כלל לתגובה, ואני מקווה שהוא ימחק במהרה.
אחה"צ פורה ומועיל! למאי נ"מ? 18:29, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

סיסמאות וציונים תחלק לחניכך, אם יהיו לך. אני שאלתי שאלות והנחתי הנחות, והראתי כיצד מי שעורך זמן רב ערך בשם פאה נכרית, מראה חוסר ידע משווע בא"ב של העניין. מכניס דעת "חכמי זמנינו" בלי להתייחס לדברי הסבא קדישא , לא מוכן לדון בפאות היום, ולא רוצה לראות שאותם מתירים התירו דיעבד מסיבות שונות שציינו בספריהם. אם אין לך את המושגים האלה מה אתה מוכר כאן?