שינה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
הפסק ההרגשה, המביאה להיות ההרגשה עצמה מושלמת ובריאה [ע"א ב ט קיב].
שינה
( לעומת תנומה) - מנוחה נפשית פנימית, המעתיקה מן העולם הסובב ומכל רשמיו המרעישים בחקיקתם. השינה העמוקה, הבאה מתוך תביעתה של המרגעה הנפשית. מנוחת השינה מאזרת חיל את הרוח [עפ"י ע"ר א עו]. ע"ע תנומה.