מילון הראי"ה:אספקלריא המאירה (כינוי)

השגה מצד נצח, אין סוף ושווי [עפ"י א"ק ב תקכז]. העטיפה האורית העליונה שבגודל זהרה היא מאירה את כל המחשכים. מעמד הבהירות של הגדלות, בו אנו וכל עצמיותנו נעשים מובלעים בזוהר הכללי האלהי שממעל לכל הגבלת עולמים, בו יכולים להרגיש את הבהקת האור על התוכן המפורט שבהגלמתו המעשית. ומהארה מפורטה ומבוררת זו נתפשת ההבלטה של איכות המעשה כמו שהיא מתלבשת בפעולתה המדויקה [עפ"י ע"ר א יט]. ◊ ההתעלות של האספקלריא המאירה היא מגלה את האורות העליונים בצורה בהירה כזו, עד שכל הציורים העולמיים שבכל הערכים התחתונים הם מזהירים בכל מילואם, ואינם מתטשטשים כלל, ומזה באה המדה הנפשית, שאין החושים והכוחות הגופניים מתעלפים על ידי הופעת האורה הנבואית העליונה הזאת [א"ק א רעט]. ע' במדור זה, נבואה עליונה, של אספקלריא־המאירה. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, זיהרא עילאה. אספקלריא המאירה - מדת אספקלריא המאירה - כשכל כך מתגבר המעין העליון של המחשבה העליונה - המחשבה הרוממה שאין בה חתוך אותיות וציורי מושגים, ולא אפילו הגיון שירה והופעה של התבטאות מוסיקלית - המתעלה מכל תוכן של ציור, עד שלא די שמרוב שפעה באים לידי הבטאה הגיונים כלליים, אלא אפילו תכונות פרטיות ופרטי פרטיות באות לידי גלוי על ידה [עפ"י א"ק א רעז־ח].