מילון הראי"ה:דרישת אלהים

הערת הנפש אל קרבת ד', אל טוהר המוסר, אל מעמק האמונה [עפ"י א"ק ג נח]. האור היותר רחב מן הכל במדע, והרגש היותר מאיר מן הכל בהרגשה, שברב עצמה מקיפים את כל החיים, נטיה חפשית העומדת למעלה מכל גבול של דת ואמונה <כשתתרחב דעת אלהים ברחבה הראויה לה> [עפ"י קבצ' ב נד]. דרישת ד'^[1]- המוסר והרחבתו, הגדלת ערכם של החיים, ענוגם ושאיפותיהם. הרחבת המוסר ובקשת הטוב [מ"ר 41]. (בקשת) הצד המוסרי שבמציאות [פנק' א מ].

דרישת השם ית'

בקשת האמת [מ"א א ז]. להחכים את עצמו לדעת את ד'. הגברת חיילים ביתרון הכשר חכמה להביא אל לבבו האור כי טוב לדעת את ד' ודרכיו הגדולים ולדבקה בהם. ההשתדלות לדעת כבודו וגודלו [עפ"י מ"ש נו (מא"ה א קסו)]. ע"ע בקשת אלהים. ע"ע קריאה אל ד'. דרישת ד' - תכונתה - שכלול הרוח, העמקת הרגש והרחבת הבינה, ביסודות דעת ד' ומקוריות קדושת האמונה, באור ד' [עפ"י אג' ב ח].

הערות שוליים