מילון הראי"ה:דת

אמצעי עוזר להכשיר את המעשים, המדות, הרגשות, סדרי החברה החיצונים והפנימיים, באופן מתאים המכשיר את החיים ואת ההויה לדעת אלהים [קבצ' ב נט].

הדת המעשית

תוכנה, וכל הרגשות המתיחסים לה

רוח אלהים בצבע האומה [קבצ' ב פג]. דת - "אורתודוקסיה", נשמתה - תכונת דרישת ד' [עפ"י אג' ב ח].

רגשי דת

- ציור קרבת אלקים על דרך השכר והעונש [קבצ' ב ל]. דת - רגש דתי - רגש נשגב נטוע בנפש האדם מיוצר נשמתו, כדי להטביע בקרבו את היחש האמיתי שבין האדם לקונו, בתור היחש הראוי להיות בין יציר ליוצרו. [רגש ה]חובק בזרוע עזו את כל יסודות החיים והמוסר הכללי והפרטי [עפ"י ל"ה פרק כח].

עקרה של הדת

להרגיל את האדם בהכנעה ושיעבוד לאלהים לפי מובן האדם בהוה. הרגל הנפשות לדביקות ועבודת ד', שממנו יתד ופינה לכל מוסר ומעגל טוב. מדה כללית מוסרית הנובעת ממקור ההכרה האמיתית של יחש האדם לקונו ולנשמתו הרוחנית [עפ"י ל"ה פרק יב].

הכלל הכולל את הדתות

ההכשרה הרוחנית של האדם ביחשו לקונו על פי הרגש המוסרי הפנימי [פנק' ב סג (ל"ה פרק יב)].

רגש דת פשוט

◊ מתבאר לאדם עפ"י השתדלותו להיות יותר קרוב לבוראו בדרכיו, מעשיו ודעותיו [עפ"י ע"א ב 384].

יסוד הרגש הדתי

הגעגועים אל הקדושה ורוממות הנפש לאהבת ד' וכבודו ופחד גאונו [מא"ה ב מד (קבצ' א מו)]. ע"ע רוח האמונה. ע"ע רליגיוזיות, הטבעיות הרליגיוזית. ע"ע דת, בישראל, רגש הדת בישראל. ע' במדור תורה, תורת חיים. ע' במדור אליליות ודתות, דת, אצל כל עם ולשון (חוץ מישראל). ע"ע אידיאה דתית.