מילון הראי"ה:חמר (החמריות שבעולם)

הכוחות הפועלים המכניים [ע"ט סו]. הטבע הקשה, החשוך, הקשור לחק עפר אבן וברזל [עפ"י א"ק ב תקכד]. חמרי - החזיון החמרי של ההויה - ממשותה הראלית <שהיא המסקנה של החזיון הרוחני של ההויה, של האידיאל שלה, ועולה עד ראשה> [א"ת ד ב (ע"ט נג)].

הענינים החמריים

(הענינים) המדיניים אקונומיים [ע"א ג א לג]. חמרי - (הכח החמרי בנפש) - התעודדות החיים, חשק העבודה ומרץ הפעולה [א"ק ג ראש דבר ל (מ"ה יראה ט)]. ע"ע רוח. ע"ע רוחניות.