מילון הראי"ה:טוב (הטוב הכללי)



ערך זה עוסק בטוב (הטוב הכללי). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך טוב (פירושונים).

הטוב האלהי השורה בעולמות כולם, אור חֵי העולמים. נשמת־כל, האצילית, בהודה וקדושתה [א"ש פרק ב]. כבוד שם ד', להועיל לכלל המציאות [ע"א ב ט שכא]. הטוב המוחלט הסובב כל מצבי ההויה [מ"ר 4]. הטוב האידיאלי, המתגלה בהשקפת האחדות, הוא הטוב המוחלט, הנשאף בטוב המתעלה [א"ק ב תנא].

הטוב המוחלט

הטוב האלהי הנצחי שבמציאות כולה. הטוב אל הכל. הטוב האלהי הכללי. מלכות שמים [א' נב]. הטוב הכל־כללי, הנצחי, האינסופי, האלהי [צ"צ כג]. טוב אלהי - הטוב האלהי - עוצם היכולת ואדירות החפץ, להיטיב, להאיר ולהחיות [א"ק ג יא]. הטוב הגמור, היסוד של המגמה לכל התגלות אלהות, והשפעת התורה והנבואה בעולם [א"ק ב תקמד]. הטוב לכל [ע"ר ב רסד].

הטוב הגמור

עוצם הרצון לתיקון, לשכלול, להויה [א"ק ב תקכו]. הטוב העליון [נ"א ה 30]. ◊ בעולם הגדול של הטוב המוחלט, ערכי ההבדלה שבין טוב לרע מתבטלים, מרב טובו ותגבורת שפעת חייו האדירים [עפ"י א"ק ב תצט]. טוב - "רוב טוּבך"^[1]- הטוב הרב, הטוב המוחלט. מלא החיים, בכל עז ואומץ, בקדושתו ושאיפת טובו, שרק רצון הבורא כל עולמים יעשה בעולמים כולם, ורק החפץ הכביר והקדוש העליון יהיה הרודה והדוחף את כל מערכות המעשים בכל היקום, בטבע, ובכל משטרי המציאות [ע"ר א קנט]. טוב עליון - החכמה העליונה [ע"ר ב סא]. מקור החיים [עפ"י ע"ר א לד].

תכלית הטוב

מקומו של עולם, החכמה העליונה השלמה [עפ"י מ"א א ו].

הטוב

התוכן של הקודש [א"ק א צ, ע"ר א שעב, א"ש ו ו]. השלמות העליונה שנשמת כל חי אליה עורגת [ע"ר ב עט]. האור של החסד הנאמן, מקור החיים והשלום, האמת והצדק, שכל ההפכים יושלמו אליו [א"ק ג קפג].

זרם הטוב

- מקור האושר, הצדקה והישרנות, השלום והברכה [א"ק ג קפט]. הטוב שהוא למעלה מכל מדה ושיעור. התעלות עצמנו והתעלות כל העולם, כל היש, כל ההויה למעלת יסוד כל המרחבים, לאור כל האורות, לנחלה בלא מצרים [שם שמז].

הטוב האמיתי

אור ד' והשכלת אמיתו, נעם טובו, ענג יפעת תפארת גדולתו [ע"ר א קנז].

הטוב האידיאלי האלהי

מקור ישראל, המקור שכל הטוב של המציאות נובע ממנו. המקור האמיתי של הצד האידיאלי ביסוד המוסרי שבקרב עם ישראל [עפ"י ע"ה קלה]. ע"ע טהרה.

הערות שוליים