מילון הראי"ה:כסא (כס יה)

מה שנתגלה לכל באי עולם מהנהגת השי"ת הגלויה בעולם [מ"ש שטז (מא"ה ג ריד)]. כסא - קביעות התכלית הרשומה להוציא אל הפועל שלמות התורה [עפ"י מ"ש צד]. הנהגת הנהגתו, דהיינו כסא מלך המכונה על עשיית משפטי יושר [עפ"י מא"ה ג ריד]. ע' במדור זה, "הדום רגליו". כסא ד' - מכונו - כסא דוד וממלכתו [א"ק ב תקסב]. כסא הכבוד^[1]- ההנהגה האלהית השכלית [ע"א ב ט קמא].

כסא כבוד של מעלה

התגלות עוצם מעלת הוייתו העליונה של המכיר והמשיג, הסוקרת סקירה בלתי גבולית על כל היש ועל כל העתיד להיות יש, על כל נסתר ועל כל גנוז, כמו על כל נגלה מוחשף [עפ"י ע"א ד ט צז]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, אחוז בכסא הכבוד. ושם, תחת כסא הכבוד.

הערות שוליים