מילון הראי"ה:לב עליון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
מקור הישרות הכללית, ששם היושר האין־סופי צפון [ע"ר ב נז].
"לבי"
[1]- הכוונות העליונות שהן עצמן הלב והתוך של התורה ומצותיה. הטובות הרוחניות, קדושת הנפש הפנימית (של אדם ההולך בדרך החכמה של הרחבת המעשים בעיון דיוקי תורה ושמירת גדריה) [עפ"י ע"א ג א עג]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, שימני כחותם על לבך. ושם, שמחת הלב (העליון).
הערות שוליים
- ↑ "לבי", קדושת הנפש הפנימית (של אדם וכו') - ע' במדור זה, "עיני ד'", ובהערה שם.