מילון הראי"ה:מלכות שמים (כינוי)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
הטוב האלהי המוחלט [א' נב]. אצילות השכינה [שם צח]. ההארה המלכותית של העולם כולו, הכוללת כל עולמי עד מראשיתם עד אחריתם, מרום מעלתם עד תחתית עומק ירידת שפלותם [ע"ר א ח]. הממלכה הכללית של העולם, הנהגתה המאורגנת בכל חלקיה, הקפתה הכללית והיחושים המצודקים הנמצאים בין החלקים כולם, יסוד המשפט והצדק המתנוצץ מהדר הבריאה בהקפתה, ויסוד החכמה והרצון הנפלא המתגלה ממראה זיוה הכללי [עפ"י שם א־ב]. האידיאל הרוחני המרומם הגדול מעל כל חיי חברה וקיבוץ, החובק במתי שחקים בגודלו ותעצומות הפשטתו, המלא הוד נצח נצחים [א"ק ב תקסב]. ע"ע מלכות הארץ.