מילון הראי"ה:משה מלגו (כינוי) (יעקב מלבר ומשה מלגו)

שני דברים נכללים בתורה, האחד הוא ההכנה הטבעית בכח האדם שיהי' נושא עליו את עול התורה ויהי' מוכשר ללמדה וקיומה, והיא ג"כ נחלת שדי ממרומים; והשני העיקרי הוא עצם התורה, כמו שהיא נתונה בחוקיה ולימודיה. וההכנה לה היא בית יד ולבוש לעצם גוף קדושתה. עצם ההכנה שנשרשה בנפשות ישראל לקבלת התורה היא מורשה לנו מיעקב אבינו ע"ה, שמצד קדושתו השפיע הכנה טבעית לפני בניו שיהיו מוכנים אל התורה, והוא כעין חומר לצורת התורה שבאה ע"י משה רבינו ע"ה [מ"ש כו]. כשמאיר אור התפארת הנשמתי במלא ברקו, הוא מאיר מבית (- משה מלגאו) ומחוץ (- יעקב מלבר). האור המקיף (אור התורה) הוא האור הפנימי מצד כל היקום, זהו אורו של משה הנשאב מתורה של מעלה, חמדה הגנוזה מימות עולם. וזהו אור החיים לחיי החיים. והאור הפנימי (שהוא מתהוה למורשה בישראל על ידי כוחו של יעקב, שנסתגלה אצלו סגולת האבות, להיותה אחוזה בשלשלת הקודש של הדורות כולם, שבטי יה עדות לישראל) זהו האור הבסיסי, העומד בתור חומר עליון ונשגב, לקבל את הצורה הרוחנית של האור־המקיף (של משה), והוא מקור הדעת, שוכן החדרים, "בכל ביתי נאמן הוא" [עפ"י א"ק ג שמב]. אורו של משה קלט לתוכו את התוכן היותר פנימי של קדושת יעקב, "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" [ע"ר א ק].