מילון הראי"ה:נון (הוראת האות נון)

החירות הגמורה שהיא תכלית השלימות, <(ש)אינה מקושרת לסדר> [פנק' א רסה (פנ' צד)]. "נו"ן" - כללות האותיות אשר בשני היחודים, היחוד העליון (שמע ישראל ד' אלהינו ד' אחד) והיחוד התחתון (ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד) עם כללותם^[1][עפ"י א"ק ב תה־ו].

"נו"ן כפופה"

הנו"ן, כשזורח על גבי היחוד־התחתון רק הזיו מן היחוד־העליון, והוא מתכפל ומתעלה ועם כל זה הרי הוא בנפילתו [עפ"י שם תו]. ע"ע זווגא שלים דכנס"י בקוב"ה.

הערות שוליים