מילון הראי"ה:עוון

פגם הנטיה המיוחדת לעיוות דרך הישרה באיזה פרט מיוחד. נטיה מיוחדת לאחת מהתאוות שאין פחיתות המדות כ"כ ניכרת בהן, אבל העיוות ביחש לקדושת התורה הוא גדול עי"ז.

העוון[עריכה]

בא מתוך הרצון הזועם הנוטה להרע מפני קלקלת נטיתו החמרית, ומתפרץ מפני נטית הגויה אל הזוהם הגופני [עפ"י ע"ר א עז, קכו, כח]. הזדת התפרצות מהמסגרת שכבר הגיע יתרון החיים אליה, מתוך הכרת האדם רק את רצונו לקו להליכות חייו ולא לחק עליון המתוה לו את דרכו [עפ"י ע"א ד ה לו]. ההתקוממות בעלת הפנים הקצרים, התעלמות מהחוג הקרוב שבמעט השקפה לא יוכל להתעלם. התקוממות על החוקים שאינם רחוקים במטרתם מחוש ההרגשה של האדם [עפ"י שם]. פעולה בלתי הוגנת המונחת ברוב בתאוה הבאה מצד תגבורת היצר [עפ"י ע"א ב 194].

עיקר פגם העון[עריכה]

שפועל להחשיך את מאורו של כח הדמיון, שאין השכל יכול לו [פנ' יז]. ע"ע פשע. ע"ע חטא. ע"ע עברה. ע"ע כפרה. ע' בנספחות, מדור מחקרים, מחילה סליחה וכפרה.