מילון הראי"ה:צדקוּת
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
הכשרה להישרות [מ"ר 378].
כשרון הצדקות
הלב הטוב וההשגה הבהירה הפנימית של צדיקים יסודי עולם [א"ק ג שיב]. הצדקות האמיתית - השקיקה האלהית הבלתי פוסקת, הפועלת תמיד בלא הרף במעמקי הנשמה, כשהיא יוצאה אל הפועל בדבור, ברגש, ובמעשים, היוצרת את האופי היותר טהור והיותר נאור שבעולם <המתלוה תמיד על ידי מאורי הדעת, ועל ידי ההדרכה המוסרית, ועל כל אלה, ע"י הארת התורה כמשמעה וכמאמרה> [עפ"י פנק' א תכב].
הצדקות היסודית של צדיק יסוד עולם
התביעה האלהית התדירה שברוחו, להיות קשור בכל חפצו, שכלו, רצונו, והרגשתו, לקונו, לצור כל העולמים מקור חיי כל החיים והויית כל ההוייות [פנק' ב רכז].