מילון הראי"ה:רוח אלהי (הרוח האלהי)

הרוח הכללי, החפשי והמוחלט, הרם מכל מדע ורגש; ודוקא מתוך רוממותו על כלם הוא מכשיר את המקום לכל התרחבות החיים של כל המדעים וההרגשות היותר אדירות ויותר כוללות ומקיפות את כל המצב הרוחני של ההויה כולה. מתגלה בקודש - בנבואה; ובחול - בפילוסופיא ובשירה העליונה [מ"ר 21, 102].

הנטיה האלהית

דרישת ד' הבורא כל ומחיה כל, רבון כל העולמים ואלוה כל הנשמות, הצד האלהי המטה את ההשפעה של החיים לרוממות שאיפת דעת אלהים בשכל או בהרגשה [עפ"י ב"ר שכו־ז]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, ארבע רוחות. ע"ע רוח המוסר. ע"ע רוח האמונה. ע"ע רוח הלאומי.