מילון הראי"ה:רמבם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
רבינו הגדול, אביהם של ישראל המאיר עיני הדורות בתורתו חכמתו וקדושתו, הענק הגדול מאור הקודש, צדיק תמים, גאון התורה והחכמה, גאון התמימות והאמונה [מ"ר 105, 112]. פאר גאוני עולם [עפ"י מ"ר 115].
ראש חכמת היהדות הנגלית [צ"צ צו]. מאור־הדורות בעל "הספר המחוקק של האומה" [ל"י ב קעא (מהדורת בית־אל שצג)]. מופת הדורות ו"פאר גאוני עולם"[1]"המאור המאוחד" לסדור המעשי של כל התורה והמצוה כולה, אשר בסמיכות לשמו, שהוא "כשם רבו", נתנה האפשרות להקבלה המליצית של הערכת אישיותו אל ה"ענו מכל האדם אשר על פני האדמה", שלא קם כמהו "להתחייבות קריאתו אל התורה" [ל"י ב קלב].
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ מ"ר 115.