מילון הראי"ה:סוס (שימוש שורשו בקדושה)

שורש הכח לקשר אמונה באופן של התעוררות רוח שלא בהדרגה, להשכיל שכל טוב שיביא לדרך טובה וקרבת אלקים. התעוררות וחפוש בכח עז להמציא פעלים טובים וראוים ולחפוץ קרבת־אלקים למעלה הרבה ממה שהיה חקוק בטבעו מקדמת דנא. הכח הפועל להיות חיות מורגשת בלבו של אדם באהבת השי"ת ויראתו. הכח השכלי של ההבהקה המעולה הבהירה והזכה, של עצם נועם קדושת הנפש המתחטאת לפני קונה באהבה והדרת קודש <והוא טוב למלחמת היצר מאד כי יתעלה האדם ויהפך לבו בפעם אחת כשיושפע עליו שפע שכל אלקי> [עפ"י מא"ה ב רסו־ז]. ע' במדור זה, חמור, ושם, פרדה, ושם, שור, ע' בנספחות, מדור מחקרים, "יד חזקה" "זרוע נטויה". ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, ""סוסי אש" המה אתוון דאורייתא".