מילון הראי"ה:עש
|
קבוצת כוכבים שמבטאת בעולם הרוחני את כח היצירה הכללית, כח כללי בההרחבה הגדולה של היש, כח המצייר הכללי, כח המעשה הכללי, הנתון מאדון כל המעשים החותך חיים לכל חי, כח הפועל הגומר השתלמותם של היצורים ע"י ההערכה המסודרת של הכוחות, הכח הפועל המשכלל בכללות. העש נגזר מכח המרכיב המפתח והמצייר, ממעשה הפועל בכחו בהרכבה, בהצטיירות, בהגבלה של כח כח לערכו, החם והקר, החיוב והשלילה. הכח המחולל והפועל השולט בפעלו על כל נקודה פרטית מנקודות המציאות, לחבר ולהפריד, לחמם ולקרר, להעמיד ולשנות. הכח המחבר ומאחד את הכח הפרטי עם הכח הכללי של היחש והחיבור, התכלית הסובבת מראש המעשים עד סופם, המתגלה בפעולתו על היסודות והחומרים או על הכוחות והציורים המופשטים, בתור מערב ומהפך את סדרם הבודד הטבעי הנעזב, לכוננם בסדר מלאכותי לתוצאות החיים. הכח המוציא אל הפועל את ההויות הטבעיות, המורגשות והשכליות, בכח החיבור והציבור, ההכללה והעירוב של הכוחות והפזורות הרבות שבמציאות. הכח המוציא אל הפועל כל מעשה ד' הגדול אשר עשה עושה ויעשה, שיש בו את תכונת ההשבחה וההשבתה, להגביל את הכוחות הסוערים העוברים גבול, שהפעולה ניכרת ע"י חסרון והעדר וחלישות של הכוחות, ובזה היא מסדרת ומערבת את העצמים הגדולים בכח, המפוזרים איש לעברו להיות במערכה [עפ"י ע"א ב 310־308]. ע"ע כימה.