קרבן התמיד

בספר במדבר פרק כ"ח התורה מצווה על בני ישראל להקריב בכל יום 2 כבשים לקורבן עולה. כבש אחד יש להקריב בבוקר ואת השני בין הערבים. יחד עם כל אחד מכבשים אלו מביאים גם מנחה עשירית האיפה בלולה ברביעית ההין שמן, ונסכים - רביעית ההין יין.

זמן הקרבתו

"את הכבש האחד תעשה בבוקר" - ובמשנה (תמיד פרק ג' משנה ב' ויומא פרק ג משנה א) אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה אם הגיע הרואה אומר ברקאי מתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שהוא בחברון והוא אומר הין: ונפסקה הלכה כמתיא בן שמואל שזמן הקרבת התמיד משיאיר פני כל המזרח. התמיד קרב עד ארבע שעות. מקור דין זה ממשנה בעדויות (פ"ו מ"א) רבי יהודה בן בבא העיד חמשה דברים ... ועל תמיד של שחר שקרב בארבע שעות. ובפסחים (פ"ה מ"א) מובא זמן שחיטת תמיד של בין הערבים: תמיד נשחט בשמנה ומחצה וקרב בתשע ומחצה בערבי פסחים נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמנה ומחצה בין בחול בין בשבת חל ערב פסח להיות בערב שבת נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה והפסח אחריו: ומבואר שם בגמרא שמעיקר הדין זמנו הוא משעה שש ומחצה שאז נקרא "בין הערבים" אלא שבדר"כ מאחרים את הקרבתו כדי שיוכלו להקריב עוד קורבנות, כי אחרי התמיד אין להקריב כלום. ובערב פסח מקדימים כדי שיוכלו לשחוט אח"כ את הפסח ואם חל בער"ש מקדימים עוד כדי שיוכלו גם לצלותו.

ונשלמה פרים שפתינו

כנגד תמיד של שחר נתקנה תפילת שחרית, וכנגד תמיד של בין הערביים נתקנה תפילת מנחה. לכן זמניהם מקבילים. רבים נוהגים לקרוא את פרשת התמיד לפני תפילות שחרית ומנחה (עם פרשת הכיור ופיטום הקטורת).