מילון הראי"ה:רוח הקודש של כנסי

החפץ של האידיאליה האלהית היותר גבוהה, לגשמה בחיים ובמעשה, בחיי החברה והאומה, ולהרגילה בעדנת הציורים התמידיים, ההולכים ושוטפים תמיד בכח המדמה אשר בנפש האדם, ולהרחיב צעדיה בחכמה וכשרון, עד שמצד רוב פיתוחה ושכלולה היא מוצאת את עצמה מבונה בכל טוב, אור חסד, גבורה, חכמה, שמחה, עדן ואהבה, ומתוך שלמות בנינה ומילואה היא מרגשת ג"כ בהארה פנימית את האור והטוב העולה למעלה למעלה מכל הכלים של יכלתה וחפציה, והיא מתנשאת תמיד לעומתם [א' קמה].

כח רוח הקדש[עריכה]

הרגש הקדוש הפנימי והדבקות האלהית הזכה, ההולך ומפעם בישראל בתוכיות קדושת נשמתם העליונה, המלאה טל טהר של אהבת צור כל העולמים, אור ישראל וקדושו עדי עד [ע"ר א קסב].

רוחנו הקדוש[עריכה]

רוה"ק הבאה ע"י הופעת כל חיי הקודש הפנימיים והחיצוניים האחוזים במקור נשמת ישראל [אג' ג קיא, קיט]. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, שכינה. ושם, תפארת.