(לעומת ראיה) - ההכשר שהקרב אל ד' מכשיר עצמו שיוכל שכלו לקבל מה שיאמר לו מדברי האמונה והקדושה <כשם שבפועל חוש השמיעה עיקר הפועל הוא המשמיע> [עפ"י פנק' ג רכח]. ע' במדור זה, ראיה שכלית.