תפילת מנחה

תפילת בין הערביים. תקנה יצחק אבינו ונתקנה כנגד תמיד של בין הערביים ^[1].

חלקי התפילה

אשרי, חצי קדיש, עמידה, חזרת הש"ץ, תחנון, קדיש תתקבל, עלינו לשבח, קדיש יתום.

זמנה

מאחר והיא נתקנה כנגד תמיד של בין הערביים זמניהם מקבילים. תחילת זמנה חצי שעה אחרי חצות היום (כדי לקיים "ינטו צללי ערב" - שהחמה כבר נוטה למערב). מנחה זו נקראת "מנחה גדולה". לאחר פלג המנחה נקראת "מנחה קטנה". לפי רבי יהודה ניתן להתפלל רק עד "פלג המנחה", ומאז והלאה זמן תפילת ערבית. לפי חכמים אפשר להתפלל מנחה עד השקיעה. להלכה "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד", ובלבד שלא יעשה כשניהם יחד מפני שזה תרתי דסתרי. עוד על זמני התפילה ראה בערך זמני היום.

מעלתה

אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה.