מילון הראי"ה:חושך (חשך)

"אין". התחלת המושכלות הנאצלות מצד עצם מציאותן בצורתן האמיתית, והוא הרגש הכהה הנשגב, שהוא יקר, מצד רוממות הנושא, מכל רגש בהיר שבעולם שבנושאים מוגבלים, "כי עמך מקור חיים באורך נראה אור" [א"י מב]. רוב האור שאינו מושג כלל, והוא עילוי מדת לילה, שבאה אחר היום, שחושך גדל־ערך מתגלה, <והנשמות מתענגות ע"י מה שמאיר להם אח"כ מתוכו> [ע"ר א תיא]. ע' במדור זה, "סכלות מעט".