מילון הראי"ה:חן

הגודל והפאר הנפשי, המתגדל ע"י ההכרה לטובה, שהאדם מכיר איזה חזון, איזו מציאות, אע"פ שהרושם הזה, של הגודל והפאר, אין בו כלל משום נטיה מעשית לטובה ממשית ולכבוד להנושא ההוא [ע"ר א עט].

נתינה לחן[עריכה]

מציאות המעוררת רגשי כבוד, גדולה ותפארת, בכל הנפגש עמה, ובכל הסביבה כולה [עפ"י שם שם]. ע"ע חסד. חן - עניינו - השפעת דבר [שם רנו].

כח החן ואור הנשמה[עריכה]

קרני ההוד היוצא מזוהר אור חכמת אדם אשר תאיר פניו [ר"מ קעד־ה].