ההכרה של בעלי הציורים הרוחניים המופשטים שמתוך הרעיונות האלהיים הנאצלים זכה העולם במדת החסד הרחמים והחנינה, אהבת המשפט והצדקה [עפ"י פנק' א קכא, קכב (מא"ה ב מד)].