מילון הראי"ה:תורת בני נח (כללה)

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:27, 27 באוגוסט 2012 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (Automatic page editing)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המצוות המכוונות להשלמת האדם הטבעי שהוא ישר ונאמן [מ"ש קט].

שבע מצות בני נח[עריכה]

כללים קצרים (של) ההנהגה הכללית הראויה לעצמות כלל האנושיות ומוסרם <לעומת הנהגת התורה המיוחדת לעצמותם של ישראל> <שפרטיהם המעשיים, ויותר העיוניים, הנם שדות גדולים רחבי ידים> [עפ"י ע"א ג ב לח, ופנק' ג שיח].

פרי הקולתורה הכללית [א"ה (מהדורת תשס"ב ) ב 78].

כלל תורת בני נח[עריכה]

יסודי המוסר הטבעי. מעלת דרך ארץ הטבעית, טהרת המדות, בנטיה נקיה אל הצדק והיושר המוחש והמורגש ושנאת הרשע והעול במדה הגלויה שהיא נחלת כל האדם אשר על פני האדמה [עפ"י ע"א ד ד א].

יסוד ז' מצות בני נח[עריכה]

- הדבר היותר נמוך בכלל המוסר, שלא להיות רע לבריות מפני אהבת עצמו. <מפני שאי אפשר לישוב העולם להתקיים באופן אחר> [מא"ה ב מ]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, התהלכות את האלהים. ע' במדור מועדים וחגים, פסח, "יד חזקה" "זרוע נטויה" "כח גדול", כח גדול. ע"ע מלוכה, הנהגת המלוכה.