מילון הראי"ה:תפילה (התפילה המעשית)

(התפילה הנשמתית) - האידיאל של כל עולמים, עריגת כל ההויה כולה למקור חייה, הֶמְיַתָהּ, שאיפתה, ושקיקתה, לחמדת שלמות מקורה העליון, החי, הקדוש, הטהור, והכביר [עפ"י ע"ר א, עניני תפילה, יג (א"ק ג רכו)]. התעופפותה והתרפקותה של הנשמה על דודה, בלא שום הפסק כלל [עפ"י ע"ר א, עניני תפילה, יא]. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, "הנה נא ידעתי".