מילון הראי"ה:דת (לעומת מסורת)

רוח אלהים בצבע האומה [קבצ' ב פג]. דת - "אורתודוקסיה", נשמתה - תכונת דרישת ד' [עפ"י אג' ב ח].

- ציור קרבת אלקים על דרך השכר והעונש [קבצ' ב ל]. דת - רגש דתי - רגש נשגב נטוע בנפש האדם מיוצר נשמתו, כדי להטביע בקרבו את היחש האמיתי שבין האדם לקונו, בתור היחש הראוי להיות בין יציר ליוצרו. [רגש ה]חובק בזרוע עזו את כל יסודות החיים והמוסר הכללי והפרטי [עפ"י ל"ה פרק כח].

להרגיל את האדם בהכנעה ושיעבוד לאלהים לפי מובן האדם בהוה. הרגל הנפשות לדביקות ועבודת ד', שממנו יתד ופינה לכל מוסר ומעגל טוב. מדה כללית מוסרית הנובעת ממקור ההכרה האמיתית של יחש האדם לקונו ולנשמתו הרוחנית [עפ"י ל"ה פרק יב].

ההכשרה הרוחנית של האדם ביחשו לקונו על פי הרגש המוסרי הפנימי [פנק' ב סג (ל"ה פרק יב)].

◊ מתבאר לאדם עפ"י השתדלותו להיות יותר קרוב לבוראו בדרכיו, מעשיו ודעותיו [עפ"י ע"א ב 384].

הגעגועים אל הקדושה ורוממות הנפש לאהבת ד' וכבודו ופחד גאונו [מא"ה ב מד (קבצ' א מו)]. ע"ע רוח האמונה. ע"ע רליגיוזיות, הטבעיות הרליגיוזית. ע"ע דת, בישראל, רגש הדת בישראל. ע' במדור תורה, תורת חיים. ע' במדור אליליות ודתות, דת, אצל כל עם ולשון (חוץ מישראל). ע"ע אידיאה דתית.