מילון הראי"ה:מלח סדומית (כינוי) (עניינו בקטרת)

(ענינו) - ההגבלה של עיצור הכחות החיוניים והעמדת הצמחתם, מבלי להתפשט במדה יותר מורחבת ממה שתוכל שפעת הקדש להיות שולטת עליהם ומנשאתם. מלח סדומית, עוצר הגִדוּל, הגורם מניעת הצמיחה, אשר "לא תזרע ולא תצמיח" [ע"ר א קמד]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, מלח סדומית מעור העינים, שיש במאכל.

"מעלה עשן" - מסמן את העליה שכל המצוי המוגבל והמושפל עולה למעלה ע"י ההופעה הסגולית של הקטרת [ע"ר א קמד].