מילון הראי"ה:רצון (לעומת יכולת)

הרצון הכללי (באדם) - הסכמת החיים, הנובעת מעצם מהות החיים, הצומת, ששם מתקשר הכל, כל החזיונות, הרעיונות, החפצים והדמיונות [א"ק ג נט]. משך החיים, משך העולמים, הד המציאות, אומץ ההויה [שם נו]. נקודת החיים היותר עליונה ועשירה, שהיא היסוד לכל החיים, לכל ההגוי, ולכל הנפעל [שם נה]. התמצית היסודית של החיים [קובץ א תקנד]. מקור החיים, יסוד שכלולו והוייתו של האדם. יסוד החיים [א"ק ג עה־עו].

הרצון הפנימי[עריכה]

ההתגלות הראשונה של המהות הרוחנית. הגרעין היותר פנימי ליסוד החיים, העצמיות הגמורה של הנשמה [א"ק א רנט, א"ש ט א]. מהותו היותר פנימית של עצמיותו (של האדם), שהוא כבודו [א"ק ג לט].

נקודת הרצון הפנימי[עריכה]

המבוקש המגמתי הכללי של החיים [א"ק ג קפב].